רותי שרון - 02.10.2016
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דף הבית >> חדשות כלכלת המשפחה >> 2016 >> 10/16 >> 02.10.2016

חדשות כלכלת המשפחה
02.10.2016

 

מאיה דואק, יואב זנאתי, תומר אהרוני ואמינה עמאר (מכון ון ליר): השפעת מיסוי על הכנסות משכר דירה על שוק הדיור להשכרה. המחקר עוסק במודלים שונים למיסוי שכר דירה והשפעתם על סך גביית המיסים ועל השפעתם על מחירי דירות להשכרה. בשנים 2006 עד 2015  חל גידול ניכר בפניית משקיעים לדירות להשכרה בהשוואה לאפיקי השקעה אחרים. שיעור הבעלות על דירות בחמישון העליון עלה ב-100% בשנים 2003-2012. במקביל חל גם גידול בשכר הדירה. רק על חלק קטן מההכנסות על השכרת דירות שולם מס הכנסה. במצב הנוכחי יכול המשכיר לבחור בין מספר מודלים של מיסוי. המחקר בוחן חלופות שונות למודל המיסוי הנוכחי של מיסוי הכנסות מדירות. המסקנה היא שיש לבנות מודל מיסוי פשוט יותר המכיר בהוצאות פחת על דירות. מודל כזה מפחית את פוטנציאל המס לגביה אבל נותן תמריץ לבעלי דירות לשפר את תנאי ההשכרה. ממצא חשוב נוסף הוא שחלופות המגדילות את המיסוי על העשירונים הגבוהים, עלולות לפגוע דווקא בשוכרים מהעשירונים הנמוכים, משום שחלק גדול מנטל המס יגולגל אליהם.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סיכומים כלליים מסקר הוצאות משקי הבית 2014. סיכום הסקר מפרט את הממצאים העיקריים בסקר. הכותרת שבחרה למ"ס אינה מתארת היטב את תוכן סיכום הסקר. חלק גדול מהסיכום מוקדש דווקא להכנסות ולא להוצאות. ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית מכל מקורות ההכנסה (עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) עמדה על 18,329 ש"ח. ההכנסה הכספית החציונית ברוטו עמדה על 13,861 ש"ח. בניכוי תשלומי חובה הגיעה ההכנסה הכספית הממוצעת נטו ל-15,149 ש"ח. ההכנסה הכספית נטו לנפש הייתה 4,630 ש"ח. ההוצאה הממוצעת לסל מצרכים למשק בית הסתכמה ב-15,053 ש"ח. דיור היה המרכיב הגבוה ביותר - 3,692 ש"ח, המהווים 24.5% מההוצאה. אחריו: תחבורה - 19.8%, מזון - 16.2% וחינוך ותרבות 12.1%.ל-96.1% ממשקי הבית היה לפחות טלפון ניד אחד ול-81.3% היה מחשב ביתי.

בנק ישראל: הסקירה הפיסקלית התקופתית ולקט נתונים מחקריים. בסקירה מאוגוסט 2016, מוצג ומנותח התקציב לשנים 2017-2018. .תחזית ההכנסות מבוססת על הנחות שנגזרו מניסיון העבר בישראל ומניסיון עבר במדינות מפותחות אחרות. סיכון מרכזי שזוהה בתחזית הוא שניסיון העבר מלמד כי אפיזודות של גידול מהיר בהכנסות על בסיס התרחבות מהירה בשווקים ספציפיים, עשויות להפוך במהירות לירידות משמעותיות. המאמר מתייחס גם לתקציבים הצפויים עד שנת 2020. החלק השני של הסקירה עוסק בסוגיות נבחרות כגון: סקר מיומנות מבוגרים, כולל התייחסות למגזרים שונים באוכלוסייה. אמידת התשואה למיומנות במגזר העסקי ובמגזר הציבורי, מיומנויות היסוד של העובדים בישראל והפריון בענפי המשק ומאפייני החברות שמחקו את מניותיהן ממסחר בבורסה בתל-אביב.

רוני לינדר-גנץ (דה מרקר): הזנחה עצמית, דיכאון, מריבות בין אחים: דור הסנדוויץ משלם את המחיר של העלייה בתוחלת החיים. כשהורים קשישים הופכים לסיעודיים יש לזה מחיר כספי גבוה של עלות המטפל או המוסד ועלות הציוד הנדרש. זה אינו המחיר היחיד. לרוב חלק ממעמסת הטיפול נופל על הילדים והם משלמים מחיר אישי כבד. המחיר עשוי להיות חוסר זמן פנוי לחופשות, פגיעה ביכולת לעבוד, סכסוכים בין אחים ובין בני משפחה, פגיעה במצבם הבריאותי, העתקת מקום מגורים ועוד.  בכתבה מציגה הכתבת את אוזלת ידן של הרשויות, שאינן דואגות לקשישים, ואת סיפוריהם האישיים של כמה בני דור הביניים המטפלים בהוריהם הסיעודיים. 

ליאור דטל ורותם שטרקמן (דה מרקר): ראיון עם פרופ' מיכל בלר: הפיצות, האמא הכועסת - והמקצוע שהישראלים לא מעריכים בכלל. בראיון מתיחסת פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי, למצב מערכת החינוך בישראל. היא מתיחסת להישגים הנמוכים יחסית למדינות אחרות ב-OECD במבחנים הבינלאומיים לתלמידי בתי הספר וגם לאוכלוסייה הבוגרת, לפערים בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות חלשות, הנובעים לדעתה מכך, שאוכלוסייה חזקה מנצלת טוב יותר את המשאבים שמערכת החינוך מעמידה לרשותה. שאלה מרכזית העולה בדיון היא מעמדו הלא טוב של המורה. מורים מדורגים במקום החמישי מתוך שישה מקצועות שנבדקים בסקר שנתי של מכללת לווינסקי. רק עובדים סוציאליים מדורגים אחריהם. מעמדו הנמוך של המורה מתבטא גם בגובה השכר.

ליאורה בוורס והדס פוקס (מרכז טאוב): דעה: עבודה וחיי משפחה: מדיניות חופשות הלידה בישראל. במחקר משווים בין ישראל למדינות ה-OECD בנושא של עבודת נשים ובנושא של חופשות, שהוא נושא מהותי המאפשר לנשים ולגברים שילוב בין עבודה למשפחה. במחקר נמצא כי בישראל יש יותר נשים עובדות מאשר ממוצע מדינות ה-OECD. תעסוקת הנשים בישראל נמצאת במגמה של עליה. חלק ניכר מהעליה נרשם בקרב אימהות לילדים בגילאי 0-4  ובמיוחד בקרב אימהות שאינן אקדמאיות. ממצאי המחקר מראים כי בישראל, בשונה ממדינות רבות ב-OECD, אין חופשת לידה לאבות. המלצות המחקר הן להעניק חופשת לידה בת שבוע וחצי לאבות, לשלב בין סוגי חופשות הלידה השונות לחופשה אחידה בת חצי שנה, שתיקרא "חופשת הורות", ולאפשר חזרה לעבודה מדורגת במשרה חלקית.

בשורה אחת:
"יש רגעים שאני תופס את עצמי ואומר: אולי לא הייתי צריך לעשות את זה". דורון פרץ שגדל בשלומי ועשה עם שותפיו אקזיט של 1.5 מיליארד שקל.
שעתם הרעה של הדיירים הסרבנים: מתנגדים לתמ"א 38? אז תתנגדו. כשהרוב החליט בעד, ההתנגדות היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל: ילדים ובני נוער בסיכון בישראל. עובדות ומספרים.
בנק ישראל: סימני הביטחון  בשטרות החדשים. חשוב לבדוק מספר סימנים ולא להסתפק בבדיקת סימן אחד.
למה הקוד לכספומט כולל רק 4 ספרות? התשובה כוללת ממציא גדול, אלופת ווימבלדון ואישה עם זיכרון קצר במיוחד.
 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio