רותי שרון - 07/07/13
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

חדשות כלכלת המשפחה
07/07/13

 

פרופ' ערן ישיב אוניבריסטת ת"א) וניצה קסיר(בנק ישראל): נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי םאפיינים והצעות למדיניות  (אנגלית). המאמר, שפורסם ב Israel Economic Review בשנת 2013, דן בדפוסי התעסוקה של נשים ערביות בישראל לאורך השנים. הממצאים הבולטים הם שיעור תעסוקה נמוך בהרבה משיעור התעסוקה של נשים יהודיות ועלייה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות במהלך השנים. ממצאים נוספים: 1. שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל נמוך בהרבה משיעור התעסוקה של נשים במדינות המערב, אך דומה לשיעור התעסוקה שלהן במדינות ערב. 2. תחומי העיסוק השכיחים ביותר אצלן הם חינוך ובריאות. 3. כמו אצל נשים יהודיות, גם אצל נשים ערביות גדל שיעור התעסוקה, ככל שעולה רמת ההשכלה. 4. שיעור התעסוקה של רווקות גבוה משיעור התעסוקה של פרודות וגרושות הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי. רק שיעור התעסוקה של רווקות גבוה יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי. 5. שיעור התעסוקה גדול יותר אצל נשים "מודרניות" (פחות ילדים, יותר השכלה, לא בהכרח נשואות).ההמלצות ביחס למדיניות הן, שעל מנת להעלות את שיעור התעסוקה של נשים ערביות, לא ניתן להסתפק רק בחיזוק משתנים מסבירים, כגון: רמת ההשכלה, אלא נדרשים גם אמצעים ייעודיים של מדיניות המעודדים תעסוקת נשים ערביות.   

מירב ארלוזורוב (דה-מרקר): לערבים קל יותר ללמוד רפואה מהנדסה. לפי נתוני המל"ג רק 12% מהסטודנטים לתואר ראשון הם ערבים. אחוז זה הוא נמוך בהשוואה לאחוז הערבים באוכלוסיה, שהוא 20.5%. אחוז הסטודנטים הערבים הלומדים לתארים מתקדמים קטן יותר: 8% בתואר שני ו 4% בתואר שלישי. רק 2% מסגל ההוראה האקדמי הם ערבים. הערבים נוטים  להתמקד במקצועות רפואיים: רפואה, רוקחות וסיעוד. סטודנטיות ערביות מתמקדות בהוראה (36%) ומדעי החברה (21%). התרכזותם של סטודנטים ערביים במקצועות מסויימים פועלת לרעתם, משום שהיצע המשרות במגזר שלהם קטן ממספר מסיימי הלימודים. הסיבות העיקריות להעדפת מקצועות אלה הם הקושי במציאת עבודה במקצועות אחרים, במיוחד בתחומי ההנדסה. האליטה הערבית בוחרת במקצוע הרפואה בו קל למצוא עבודה.  

שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): בערבות הפנסיה פרק 3: מפזרים כסף בלי הכרה אבל חושבים רק בתוך הקופסה. פרק 3 מתמקד באופן בו מנהלים את הכספים, בדגש על הלוואות לטייקונים. מסקנתו היא, שההחלטות מסתמכות בעיקר על השוואה למתחרים וחשש מלקיחת סיכונים: מסתכלים על מה שהמתחרים עושים ועושים משהו זהה או דומה. מה שמוביל את ההחלטה, הוא החשש מתשואות נמוכות בהשוואה למתחרים, שיגרמו לעזיבת חוסכים. אמסטרמסקי מראיין שני חריגים שפועלים אחרת: גלעד אלטשולר מאלטשולר-שחם וצבי סטפק ממיטב. הוא מביא כדוגמה את תחום התשתיות, המחייב הבנה מעמיקה לצורך השקעה. בתחום זה התשואות גבוהות במיוחד. רק החברות מגדל והראל נכנסו לתחום זה והשקיעו בלימוד התחום. חברות אחרות נמנעות מלהשקיע בו.   

הלשכה המרכזית לססטיסטיקה: מעמד הביניים בישראל - מהו? נעשה שימוש רב במושג מעמד הביניים בהקשרים של המחאה החברתית ובהקשרים פוליטיים. כמו מושגים כלכליים-סטטיסטיים אחרים, אין הגדרה אחת מקובלת למעמד הביניים. ההמשמעות הכלכלית של מעמד ביניים עשויה להיות דינאמית, בדומה למשמעות הכלכלית של מושגים אחרים. כך למשל: קוו העוני, מוגדר באמצעות  סטייה מההכנסה החציונית במשק. אם ההכנסה החציונית עולה גם קו העוני עולה. למעמד הביניים יש מספר הגדרות המתבססות על משתנים כגון: הכנסה, רכוש, עושר ומדדים אינגרטיביים של מעמד חברתי-כלכלי כמו משלח יד. הדוח מציג ומשווה משתנים שונים על פי שתי הגדרות למעמד הביניים: הגדרה המגדירה את מעמד הביניים כאוכלוסיה השייכת לחמישון השני עד החמישון הרביעי והגדרה על פי חלוקת רשויות מקומיות לאשכולות, בה משתמשת הלמ"ס.

ד"ר יניב רונן (מרכז המידע והמחקר של הכנסת): השקעות בתחבורה הציבורית בישראל ובעולם.  
המחקר משווה את מצב התחבורה הציבורית במטרופו לינים בישראל ובעולם. המונח מטרופולין, מקובל בישראל ובעולם. הוא מציין עיר המהווה מרכז ליישובים הסובבים  אותה: בה רוב מקומות התעסוקה, שירותים שונים ומקומות בילוי. המחקר משווה בין 4 מטרופולינים בישראל: תל-אביב, ירושלים, באר-שבע וחיפה לבין 23 מטרופולינים בעולם רובם במדינות מפותחות וחלקם במדינות מתפתחות. הממצאים מראים כי ההשקעה בישראל נמוכה ב 86% מההשקעה הממוצעת בעולם. בישראל מושקעים כ 1,400 אירו לתושב לשנה לעומת ממוצע של של 10,000 אירו לשנה. בעולם מקובל לשלב בין אמצעי תחבורה שונים על מנת להגיע מהשכונות המרוחקות ומהערים סביב המטרופולין למרכז. כמו כן מקובל לתת עדיפות בנסיעה לתחבורה הציבורית. ישראל מפגרת גם בהיבטים  אלה. התוצאה היא שתושבי ישראל משתמשים יותר בכלי רכב פרטיים במקום בתחבורה ציבורית.   

רועי גולדברג (גלובס): הדילמה של כל הייטקיסט: חברה גדולה או סטארטאפ?  מפתחים צעירים שסיימו שירות צבאי ב 8200 או ממרם ולימודי תואר ראשון, עומדים בפני דילמה: עבודה בחברה גדולה, עבודה בחברה קטנה או עבודה בסטארטאפ. חברה גדולה עשויה להבטיח יציבות בעבודה והכנסה קבועה. בחברה קטנה יש אפשרות להתקדם מהר יותר ולהשפיע יותר מבחינה מקצועית. סטארטאפ אינו מבטיח הכנסה טובה או יציבות, אבל נותן הזדמנות להתעשרות במקרה של הצלחה. חלק ממנהלי כוח אדם בחברות הייטק, שרואינו לכתבה, חושבים  שהתחרות האמיתית, אינה מול עבודה בסטארטאפ, אלא מול הרצון של ההיטקיסט להקים סטארטאפ של עצמו.  

בשורה אחת:
בוגד במערכת היחסים? סימן שאתה נוהג באאודי      
ירוק יותר - יקר יותר// כמה תעלה מכונית חדשה ב 1 באוגוסט?
ישראל שיאנית ההשקעה במערכת המשפט - אך התהליכים ארוכים מדי.    
מה מחירה האמיתי של חולצה שעולה 10 שקלים?      
נתוני אמת: עשר המכוניות החסכוניות בישראל.   

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?

מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio