רותי שרון - 11.02.2018
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דף הבית >> חדשות כלכלת המשפחה >> 2018 >> 02/18 >> 11.02.2018

חדשות כלכלת המשפחה
11.02.2018
 

דה-מרקר: טוקיו צוללת, החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות חדות. המסחר בבורסות אסיה מתנהל בירידות חדות בהמשך לירידות החדות בוול סטריט. טוקיו צוללת ב-6.9%. הונג קונג מאבדת 4.9% מערכה. שנחאי 2.1%. סיאול 2.7%. סינגפור יורדת ב-3.6% וסידני מאבדת 3.8% מערכה. הנפילות הן בהמשך לנפילות בוול סטריט. מדד S&P ירד ב-4.1% ומדד דאו ג'ונס רשם את הירידה היומית החדה ביותר בהיסטוריה. הירידות הן על רקע החשש מהעלאות ריבית ואינפלציה. הכלכלנים והמשקיעים חלוקים בדעה בשאלה: האם מדובר בתיקון או בהתרסקות? 

אליצפן רוזנברג (Ynet): השכרת 10 דירות ומעלה תיחשב כהכנסה מעסק. חוזר שפירסמה רשות המיסים ב-7 בפברואר קובע כי השכרת 10 דירות ומעלה תיחשב כהכנסה מעסק. הכנסה מעד 5 דירות מושכרות תיחשב כהכנסה פסיבית. הכנסה של מעל 5 דירות ועד 10 דירות תיבחן על פי קריטריונים המופיעים בחוזר, על מנת להחליט האם היא הכנסה פסיבית או הכנסה מעסק? על הכנסה פסיבית מהשכרת דירות משלמים כ-10% מס. שיעור המס על השכרת דירה כעסק מגיע עד 50%. 401 אנשים בארץ מחזיקים 10 דירות או יותר. כ-3,500 איש מחזיקים 5 דירות או יותר. 

שחר אילן (כלכליסט): מאפיית ברמן לועדת הכספים: אנחנו ממשים נכסים ועומדים לפני קריסה. חלק מהמאפיות הגדולות טענו בועדת הכספים של הכנסת, שהן עומדות בפני קריסה. לדעת מנהלי המאפיות צריכים להעלות את מחיר הלחם האחיד הלבן והשחור ואת מחיר הלחם האחיד הפרוס ב-4%. הדרג המקצועי במשרד האוצר מתנגד להעלאת המחיר. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, דרש לאפשר למאפיות העלאת מחיר קטנה על מנת למנוע קריסה. ההחלטה היא של שרי הכלכלה והאוצר. מחיר הלחם האחיד שבפיקוח הוא 5.07 שקל. מחיר הלחמים האחידים הפרוסים הוא 6-7 שקלים. ייקור של 4% ייקר את מחיר הלחם ב 20-25 אגורות. יצחק ברמן, הבעלים של מאפיית ברמן, אומר שללא ייקור, ייאלץ לפטר כ-1,000 עובדים..

מירב ארלוזורוב (דה מרקר): מה יקרה ביום שיגנבו לכם את הסמארטפון עם אפליקציית התשלומים? השימוש, ההולך וגדל, באמצעי תשלום מודרניים, כמו סמארטפון, מציב אתגרים רגולטוריים. אחד האתגרים הוא גניבת הסמארטפון עם אפליקציית התשלומים המותקנת בו. הרגולציה, שהתאימה לכרטיסי אשראי, אינה בהכרח מתאימה גם לתשלומים שלא באמצעות כרטיס פיזי. משרד המשפטים ממשיך לקדם את תזכיר חוק שירותי התשלום. התזכיר מנסה לגבש בסיס לרגולציה לתשלומים דיגיטליים. קיימים הבדלים מהותיים בינו לבין החוק הקיים ביחס לכרטיסי אשראי. החוק החדש מבטל את אחריות הצרכן במקרה של גניבת הטלפון החכם גם במקרה שהתרשל ושמר את הקוד הסודי ביחד עם הטלפון הסלולארי. במקרה של הונאה האחריות על התשלומים לא תחול על בתי העסק אם לא הייתה להם מערכת הזדהות חזקה. בחוק הקיים גלגלו חברות כרטיסי האשראי את האחריות לבתי העסק. המצב הקיים מהווה תמריץ שלילי להכנסת טכנולוגיית EMV להזדהות בכרטיסי אשראי בתשלומים דיגיטליים, משום שלחברות כרטיסי האשראי אין אינטרס לעשות זאת.

מיכאל רוכוורגר (דה מרקר): חברות האשראי מאיימות: זה מה שיקרה לנו כשנגיע לקופה בסוף הקנייה. רשות ההגבלים העיסקיים מקדמת מעבר מסליקה חודשית לסליקה יומית. המשמעות היא שבתי העסק יקבלו תוך יום במקום תוך חודש את הכספים המגיעים להם. הצעד הזה עשוי לשפר את מצבם של בתי העסק, אך מהווה איום על חברות כרטיסי האשראי.  בחברות אלה מאימים שמימוש צעד זה עלול לגרור ייקור העלויות של הצרכנים ובתי העסק ולהקשות על מימוש מסקנות ועדת שטרום ביחס להפרדת חברות כרטיסי האשראי מבנק הפועלים ומבנק לאומי. צרכנים שמחויבים פעם בחודש מקבלים למעשה אשראי ללא ריבית לכמחצית חודש מחברות כרטיסי האשראי. לאחר מימוש הצעד המוצע, יחויבו הצרכנים תוך יום. זה עלול להגדיל את האוברדרפט של הצרכנים. למעשה, הצרכנים העניים עלולים לעבור להשתמש בכרטיסי קרדיט במקום בכרטיסי אשראי רגילים. על תשלומים הכרטיסים אלה ישלמו ריבית של של כ-15%. 

דורית צלניר פאלאס (גלובס): גם אתם מרגישים שהקניות בסופר התייקרו? אתם צודקים. 2017 הייתה השנה הראשונה מאז המחאה החברתית בה עלו מחירי מוצרי הצריכה. לפי נתוני סטורנקסט, המנתחת מידע צרכני, בשנת 2017 נרשמה עליה של 1.5% בהיקף המכירות בשוק מוצרי הצריכה בהשוואה לשנה שקדמה לה. חלק מההתיקרות מוסבר באמצעות עליה בהיקפי המכירות וחלק אחר מוסבר באמצעות עליה במחירים. עליית המחירים נובעת מעליית שכר המינימום אבל גם מרמת תחרות נמוכה יחסית בערים, המאפשרת את המשך עליית המחירים.  

בשורה אחת:
למה הבורסה נפלה? מי הפסיד את כל הכסף שלו? ומה עושים עכשיו? . השבוע נפלו מדדי המניות בעולם. לא ברור האם הנפילות ימשכו.
עמית טל. דעה: "אם כל הבועות - בועת האשראי מתפוצצת".האם אנחנו לפני פיצוץ הבועה הגדולה בהיסטוריה?
מנורה מבטחים:הפנסיה של נשים עדיין נמוכה ב-25% מהפנסיה של גברים. שיא הפער בקבוצת הגיל של בני 50 ומעלה.
בגלל הימור כושל על מדד הפחד: בית ההשקעות אי.בי.אי עם בור של 12.5 מיליון דולר. לא ברור מי יסגור אותו. 
בנק דיסקונט לא יודע מה עושים צ'טבוטים. השימוש בצ'טבוטים במקום מענה אנושי הוא טכנולוגיה קימת. מאחורי דידי, הצ'טבוט, של דיסקונט מסתתר למעשה מענה אנושי.  

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio