רותי שרון - 13.03.2016
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דף הבית >> חדשות כלכלת המשפחה >> 2016 >> 03/16 >> 13.03.2016

חדשות כלכלת המשפחה
13.03.2016


גיא רולניק (דה-מרקר): "אני נראה מובס כי אני מובס" -הלוחם שגילה באיחור שהמשחק מכור. הציטוט בכותרת שייך לקייל באס שהלך נגד הזרם כשהימר בשנת 2005 נגד הלוואות הסאבפריים בארה"ב והפך למולטי מיליונר לפני גיל 40. מאז ההצלחה הזו המשיך להמר נגד הזרם ונכשל באופן עקבי. הסיבה לכישלונות שלו היא שלא הבין את חוקי המשחק, המאפשרים לחברות להרוויח על חשבון הצרכנים ומשלמי המיסים. הכתבה מתמקדת בהימור שלו נגד תעשיית התרופות. באס ניסה להילחם ברווחים המופרזים והגדלים של תעשיית התרופות, כפי שנעשה בשנים 2005-2008 נגד הבנקים. התביעות המשפטיות שלו ושל קבוצת משקיעים נגד יברות התרופות נדחו. בכתבה מוצגות דרכים של חברות התרופות להגדיל את רווחיהן, למשל: הסכמים לא פרומאליים של חוסר תחרות ביניהן, הקטנת המחקר והגדלת הפרסום, הארכת פטנטים ללא בסיס אמיתי, הסתרת מחקרים המראים תוצאות לוואי קשות של תרופות ועוד. הכתבה מתארת את שיתוף הפעולה של הרגולטורים עם חברות התרופות. רגולטורים רבים מועסקים על ידן לאחר פרישתם מהשירות הציבורי ואת מחדלי ומעשי שני הנשיאים האחרונים של ארצות הברית בתחום ונסיגתה של הילרי קלינטון מהצהרתה נגד מחירי התרופות הגבוהים.

טלי חרותי סובר (דה מרקר): מיליארד סינים טועים. לא רק שמיליארד סינים טועים, הם טועים באותו הכיוון. הסיבה לטעות כזו היא הטיות הגורמות לטעויות שיפוט בתנאי אי-ודאות. במקרים כאלה אין ערך לחוכמת ההמונים. הכתבה עוסקת במהפיכה המחשבתית שחוללו פרופ' דני כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי, שכתוצאה ממנה צמחה הכלכלה ההתנהגותית. טברסקי וכהנמן הצביעו על המקומות בהם אנשים מפרים את הנחת הרציונאליות, עליה התבססה הכלכלה המסורתית. אם מכירים את המצבים בהם ההתנהגות היא אי-רציונאלית, אפשר לנסות לשלוט בהטיות ולתקן את הטעויות. התיאוריה של כהנמן וטברסקי נקראה "יוריסטיקות והטיות" ועסקה במיפוי קיצורי דרך אינטואיטיביים של אנשים השופטים הסתברויות. אחד הנושאים הקונקרטיים בהם עסקו הוא שנאת סיכון לעומת רצון להרוויח. מאמר בנושא זה שפרסמו בשנת 1979 בכתב העת הכלכלי החשוב "אקונומטריקה" הפך עם השנים למאמר המצוטט ביותר בכתב עת זה אי-פעם.

איילין טולדנו ודוראל בליץ (כלכליסט): כך הבנקים הפסיקו לפחד והחלו לאמץ את תעשיית הפינטק. בחודשים האחרונים הפינטק, כלומר: החיבור בין שרותים פיננסיים והייטק תופס בהדרגה מקום מרכזי בעולם ובארץ. הכתבה עוסקת בתעשיית הפינטק הישראלית ובצורך של הבנקים לאמץ את טכנולוגיות הפינטק גם בפיתרונות שהם מציעים ללקוחותיהם. המניעים העיקריים של הבנקים לאימוץ פינטק הם השימוש הגובר בטכנולוגיות לצריכת מידע ולביצוע פעולות והשימוש הנרחב בערוץ  ה-Mobile. הצרכן החדש מחובר תמיד ומצפה לקבל שירות ומידע בכל מקום ובכל זמן. בישראל פועלות כ-430 חברות פינטק. בשנת 2014 הופנו 12% מההשקעות בהיי-טק לפינטק. בשנת 2015 היה גידול משמעותי בהשקעות בפינטק.

אליצפן רוזנברג (Ynet): בדרך אל הכסף: מאפריל הבנקים ידווחו על "חשבונות אבודים". החל מאפריל יחיב הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את הבנקים לדווח מדי חודש על חשבונות ופיקדונות ללא תנועה. המיזם יאפשר לכל אדם לאתר חשבונות שלו או של קרוביו שנותק הקשר איתם והפכו ל"חשבונות אבודים". האיתור יתבצע באמצעות הזנת מספר הזהות של בעל החשבון בתוספת נתון מזהה נוסף. מבצע השאילתה יקבל את פרטי החשבון, למעט היתרה הכספית, ואת הכתובת לפניה בבנק לצורך טיפול בחשבון. החידוש הוא בכך שהתווספה הגדרה לחשבון כזה: חשבון רדום הוא חשבון בו לא הייתה תנועה במשך 10 חודשים או פיקדון שחלפו חודשיים מיום פידיונו והלקוח לא ביצע פעולה בכסף שהשתחרר. על פי נתוני בנק ישראל לשנת 2013 היו 580 אלף חשבונות רדומים שבהם 15 מיליארד שקל. 

מיקי גרינפלד (כלכליסט): דראגי העלה את היקף הרכישות, הוריד את הריבית ל-0% ואת הריבית על פיקדונות ל-0.4%-. הבנק האירופי, בראשות הנגיד מריו דראגי, הרחיב באופן דראמטי את אמצעי ההקלה המוניטרית ב-20 מיליארד יורו לחודש. במקביל הוריד את הריבית על היורו מ-0.05% ל-0%. הריבית על פיקדונות ירדה ממינוס 0.3% למינוס 0.4%. מדובר במהלך נדיר בו בנק מרכזי המבצע בו זמנית מהלך מקל בשלושה תחומים: ריבית הבנצ'מארק, ריבית על הפיקדונות והזרמת כספים. במהלך מנסה מריו דראגי להראות כי הבנק האירופי המרכזי טרם מיצה את כל האמצעים העומדים לרשותו. על פי דבריו לא צפויה הורדת ריבית נוספת.

איל סיאני (Ynet): בין עבודות? שמרו על הכיסוי הביטוחי של קרן הפנסיה. אם פוטרתם או התפטרתם ולא דאגתם לשמירת הכיסוי הביטוחי שלכם בקרן פנסיה חדשה, אתם עלולים לאבד את הכיסוי הביטוחי למקרה של מות או נכות. הכיסוי הביטוחי בקרן פנסיה חדשה עונה על שני מצבים. המקרה הראשון הוא מות המבוטח. במקרה זה מקבלים שאיריו קצבה חודשית. המקרה השני הוא אובדן כושר עבודה או נכות. במקרה זה מקבל המבוטח קצבה חודשית עד לגיל פרישה או עד לתום תקופת נכות זמנית. בנוסף לכך מפקידה הקרן עבורו את ההפקדות החודשיות לביטוח, שהיה מפקיד לולא היה במצב של אובדן כושר עבודה. במשך חמישה חודשים מהפסקת עבודתו, הביטוח תקף. במהלך תקופה זו על עובד המעונין לשמור על הכיסוי הביטוחי לפנות לקרן הפנסיה ולבקש המשך ביטוח זמני. על העובד לשלם בעצמו את הביטוח החל מתום החודש החמישי. אם המבוטח חזר להפקיד לאחר עד 12 חודשים, ישמרו זכויותיו. אם יעשה זאת מאוחר יותר, יחשב כמצטרף חדש.

בשורה אחת:
רק 27% מהחוסכים לפנסיה מאמינים שהתוכנית מתאימה להם. מחקר של ד"ר זיו רייך מהמכללה האקדמית מגלה כי לא הסוכנים ולא החוסכים מתייחסים ברצינות למסמך ההנמקה.
עלו על השיטה: סטארטאפ ישראלי ש"מכה" את הבורסה. אלגוריתם חדשני של חברת I know first, המספק תחזיות עתידיות על מדדים, הניב תשואות גבוהות מהרבה מתשואות הבורסאות. 
"אני רוצה שתחזור": כך הטרידו הוט לקוח שעזב. יניב מדמוני תובע את הוט על פי חוק הספאם. 
חשבון מנהלים: כלים לשיפור ההתנהלות הפיננסית. עובדים קשה וחוסכים בהוצאות, אז איך קורה שמוצאים את עצמנו במינוס בחשבון הבנק?
דעה: חרדים בואו נודה שטעינו. בגיל 30 מובטל וגרוש אני יודע שנעשה לי עוול. יכולתי להיות רופא או עורך דין אבל מנעתם ממני. 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio