רותי שרון - 16/08/15
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

חדשות כלכלת המשפחה
16/08/15


רותם שטרקמן ורוני לינדר-גנץ (דה-מרקר): ראיון עם פרופ' בועז רונן: הדברים הקטנים שהורגים אתכם בבתי החולים. בועז רונן הוא פרופסור למנהל עסקים, המיישם שיטות ניהול להשבחת ערך בחברות הייטק ובחברות תעשיתיות. פרופ' רונן מתמחה במערכת הבריאות, בה עוסק ראיון זה. לטענתו של פרופ' רונן, ניתן לשפר את מערכת הבריאות בישראל באמצעות ניהול טוב יותר של המשאבים הקיימים. המודל הנוכחי של ריבוי מחלקות "היורות" זו על זו, הוא לדעתו מודל שגוי.השקעות גדולות במחשוב אינן תחליף לניהול נכון. המודל הניהולי המוצע על ידי פרופ' רונן מתמקד בחמישה מקומות שהם הבעייתיים והמסובכים ביותר. המקום הראשון הוא המפגש בין חדר מיון לבין לבין המחלקות הפנימיות. המקום השני הוא מהקום עליו מצביעים עובדים במערכת כנקודות תורפה. בישראל מצביעים העובדים בבתי חולים על הטיפול הנמרץ.המודל של פרופ' רונן מתמקד בביטול זמן מבוזבז, שלדעתו עלול להגיע בחלק מהמקרים ל-50% מהזמן. כדוגמאות הוא מביא צוותים רפואיים המחכים למנקה, שצריך לנקות את חדר הניתוח לפני הניתוח או מקרים בהם צוות רפואי מחכה לתהליך ביורוקרטי, שאפשר היה לסיימו מוקדם יותר.

אושי-שוהם קראוס (ליברל): העתיד של הכלכלה מתי ולמה נבטל את הבנקים? המאמר דן בעולם עתידי ללא בנקים. הבנק המרכזי מנפיק הלוואות דיגיטליות לאנשים על פי נתוניהם הדיגיטליים הממוחשבים. אם ההיסטוריה שלך מצדיקה זאת תקבל הלוואה, אם לא לא תקבל. התסריט העתידני הזה מבוסס על ההתפתחות הטכנולוגית בתחום המחשוב, המאפשרת נגישות לנתונים רבים על בני אדם ונותנת כלי בינה עסקית לניתוח הנתונים. בנוסף להתקדמות הטכנולוגית, מבוסס המודל גם על תיאוריה כלכלית שנויה במחלוקת הנקראת: התפיסה האנדוגנית של הכסף. כלכלנים כמו פרופ' לואי פיליפ רושון מאוניברסיטת סדבורי בקנדה, טוענים כי הכסף הוא בראש ובראשונה כלי חברתי ולכן כפי שהבנק המרכזי מעביר אותו לבנקים המסחריים, אין סיבה שלא יעביר אותו לאנשים פרטיים . 

רון שטיין (גלובס): התובנות המדאיגות של בנק ישראל על החיסכון לטווח ארוך. דוח היציבות הפיננסית החצי שנתי, שפרסם בנק ישראל, מתייחס גם לחסיכון הפיננסי לטווח ארוך. מונח זה מתייחס בעיקר לחיסכון הפנסיוני של הציבור. שני הנושאים המדאיגים את בנק ישראל הם השפעת הריבית הנמוכה ומבנה השוק והריכוזיות הפיננסית. הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות גרמו, בעולם ובישראל, לעלייה חדה במחירי הנכסים היוצרת סיכונים. בנושא המבנה הפיננסי והריכוזיות, מציג בנק ישראל נתונים. על פי הנתונים, בחברות הביטוח בקרנות הפנסיה (החדשות והוותיקות) בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, מנוהלים 1.36 טריליון שקלים. 1.41 טריליון שקלים מנוהלים בבנקים, המפוקחים על ידי בנק ישראל וכ-263 מיליארד שקלים בקרנות הנאמנות, המפוקחות על ידי הרשות לניירות ערך. ענף החיסכון לטווח ארוך על כל רבדיו נשלט בידי חברות הביטוח.

נדרדיאן ריצ'רד אדמס (דה מרקר): אמא שלכן עבדה במקום להישאר בבית? הרווחתן. מחקר של אונברסיטת הרווארד, מגלה כי נשים שאמהותיהן עבדו, נוטות להצליח יותר בקריירה ולהנות ממערכת יחסים יותר שיוויונית בבית. ממצאי המחקר הם בניגוד לתפיסה המקובלת שעבודת נשים פוגעת בילדים. המחקר מבוסס על נתונים של 24 מדינות בהן ארה"ב, בריטניה וישראל. בראש המחקר עמדה קתלין מקנן מבית הספר למנהל עסקים בהארווארד. בנותיהן של נשים שעבדו משתכרות 4% יותר מנשים אחרות. רמת ההשכלה שלהן יותר גבוהה והן נוטות יותר להתמנות למשרות ניהוליות. על פי המחקר, גם בנים לאמהות עובדות נוטים יותר למערכות יחסים שיוויוניות ומטפלים יותר בילדים. 

אשר שכטר (דה מרקר): משלמים לכם יותר מדי  וזה בסדר. הכלכלן הדרום קוריאני, הא-ג'ון צ'אנג, טוען כי השכר של אזרחי המדינות המפותחות גבוה מדי. לו היתה כלכלה חופשית לגמרי הוא היה יורד משמעותית. הקביעה הזו מופיעה בספרו של צ'נג "23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם". הקביעה הזו נוגדת את מה שרובנו חושבים. רובנו חושבים שאנחנו משתכרים פחות מדי ואם  אנחנו מרוויחים פי 40 מעובד בהודו המבצע את אותה עבודה, זהו הרי "שוק חופשי". צ'אנג טוען, שלו באמת היה שוק חופשי, עובדים ממדינות מתפתחות היו מהגרים למדינות המפותחות ואז השכר היה יורד. צ'אנג מביא דוגמאות המראות כי שכרם של מנהלים בארה"ב מופרז. כך למשל, מנכ"ל בארה"ב מרוויח פי 20 ממנכ"ל בתפקיד דומה ביפן. יפן היא דוגמה קיצונית, אבל המנכ"ל האמריקאי מרוויח פי 2 ממנכ"ל בגרמניה או שוויץ.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: פני החברה בישראל - מבט על הערים הגדולות. פרק 1: רווחת האוכלוסיה, תעסוקה ורמת חיים. נושא חדש בסדרת דוחות פני החברה הישראלית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא מבט על הערים הגדולות. ערים גדולות מוגדרות כערים בהן יותר ממאה אלף תושבים. הדוח מציג חתכים לפי ערים במגוון רחב של נושאים. הדוח פורסם באוקטובר 2014. פרק 1 של הדוח עוסק ברווחת האוכלוסיה, תעסוקה ורמת חיים. הנושא של רווחת האוכלוסייה נבחן לא רק באמצעות מדדים אובייקטיבים, כגון: רמת ההכנסה, אלא גם באמצעות מדדים סובייקטיביים, כמו: שביעות רצון, קשרים ותחושת בדידות.

בשורה אחת:
מחקר: עושר אינו משחית.הוא דווקא הופך אנשים לנדיבים יותר.  מחקר חדש טוען שהוא מצא את הסיבה.
האם פג תוקפם של בתי הספר? ואיך אפשר להאריך להם את חיי המדף.
סיכום החציון הראשון של 2015 - מחסור ניכר במהנדסים. השכר במגמת עלייה.  
הגרפים קובעים: האם משתלם ליוון להישאר בגוש היורו? מצבה המקרו-כלכלי גרוע משהיה כשהצטרפה לגוש היורו.
הלמ"ס: בסוף שנת 2014 היו בישראל 101 אלף עובדים מחו"ל, שנכנסו עם אשרת עבודה. 91 אלף עובדים מחו"ל נכנסו עם אשרת תייר. 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio