רותי שרון - 19.11.2017
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

חדשות כלכלת המשפחה
19.11.2017

 

אסא ששון (דה-מרקר): רוב הישראלים חוסכים לפנסיה, אבל  סומכים על חברים ולא על אנשי מקצוע. סקר של אול ג'ובס בדק את הפנסיה. הוא התמקד בידיעה של החוסכים הישראלים ביחס לחיסכון הפנסיוני ובעיקר ביחס למצב חסכונם הפנסיוני האישי. הסקר מגלה כי כ-40% מהישראלים אינם יודעים את פרטי החיסכון הפנסיוני שלהם ול-8% אין חיסכון פנסיוני. למרות חוסר הידיעה, אנשים מעדיפים לקבל עצה מהמרחב המוכר להם (חברים, בני משפחה) מאשר לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע. אנשים אינם נותנים אימון בסוכני ביטוח. רק 20% מהנשאלים מכירים היטב את פרוטי החיסכון שלהם.
 
אליצפן רוזנברג (Ynet): בנק ישראל: עזרו לנו לשדרג את העברת הכספים. בנק ישראל החול בתהליך שמטרתו העברה מהירה יותר של כספים ותשלומים. מטרה עיקרית של התהליך היא החלפת שימוש בכסף מזומן בתשלומים מקוונים מהירים.  אם יצליח הבנק, אז החיובים והזיכויים יתבצעו תוך שניות במשך כל שעות היממה. כרגע נמצא הבנק בשלבים התחלתיים בדרך להקמת מערכת סליקה מתקדמת במערך התשלומים בישראל.  כיום מבוצעות העברות כספים במערכת הבנקאית תוך יום. המערכת תסתמך גם על תשתיות קיימות כגון: מערכת התשלומים של שב"א, מערכת התשלומים הבנקאית ומערכות התשלומים של חברות כרטיסי אשראי. המערכת מיועדת לתשלומים קמעונאיים: בין אנישים פרטיים ובין עסקים לבין אנשים פרטיים. מבדיקת בנק ישראל עולה שמערכות כאלה קיימות, בין היתר בבריטניה, בסינגפור אוסטרליה ופולין. הבנק המרכזי של האיחוד האירופי מקדם הקמת תשתית כזו.
 
נמרוד בוסו (כלכליסט): כך הסתירה הלמ"ס את העלייה האמיתית במחירי הדירות. ב-15 בנובמבר פרסמה הלמ"ס את השינוי במדד מחירי הדירות. על פי הפרסום, המדד עלה ב-0.4% בהשוואה למדד בחודש שעבר. המדד הנוכחי עומד על 416.5. המדד בחודש הקודם עמד על 412.6%. חישוטב פשוט מראה כי העלייה היא ב-0.95% ולא ב-0.4%.  הסיבה לפער המשמעותי היא תיקונים שמבצעת הלמ"ס במדדים של חודשים קודמים. התיקונים אינם מופיעים בהודעות הלמ"ס לתקשורת והיא אינה מעדכנת את הציבור בהם באופנים אחרים. הפער המשמעותי החודש אינו היחיד. בהמשך המאמר מוצגות דוגמאות נוספות לפערים מאותה סיבה.
 
נדן פלדמן (דה מרקר): הצד האפל של מהפיכת המכונית החשמלית. מהפיכת הרכב החשמלי מעלה השנה הילוך. הגידול במספר הרכבים החשמליים גבוה. את המהפיכה מובילה חברת טסלה של היזם אילון מאסק. החזון הוא של עולם עולם נקי מזיהום של רכבי בנזין, אבל החזון הזה עובר דרך עבודה של ילדים בני 7 בקונגו. המכונית החשמלית היא צרכנית גדולה של סוללות ליתיום. בכל מכונית כזו יש אלפי סוללות ליתיום. מימוש החזון מחיב מפעלי ייצור גדולים של סוללות אלו. הבעיה אינה בליתיום אלא בקובלט המוהה 14% מכל סוללה כזו. מפיקת הקובלט הגדולה בעולם היא קונגו, אחת המדינות העניות ביותר באפריקה. קונגו מפיקה 60% מצריכת הקובלט העולמית. מתחקיר של ארגון Afterwatch ותחקיר של אמנסטי עולה כי הכורים כורים את הקובלט ללא אמצעי בטיחות, תנאי השכר מחפירים וגם ילדים בגיל צעיר במיוחד מועסקים בהם. 20% מהקובלט בקונגו מופק במכרות פיראטיים בהם התנאים גרועים יותר מהתנאים הגרועים במכרות האחרים. עד כה הצליחו הקונוגלזים לחמוק מדרישות החוק של המדינות המערביות להן מסופק הקובלט.
 
אליצפן רוזנברג (Ynet): חברות כרטיסי האשראי: לקוחות לא מחזירים הלוואות. מהדיווחים התקופתיים של חברות כרטיסי האשראי ויזה כאל ולאומי קארד עולה כי חל גידול בהיקף ההלוואות של לקוחות עסקיים ושל משקי הבית.  במקביל חלה בתשעת החודשים הראשונים עלייה של 100% בגין הוצאות על הפסדי אשראי. יתרת החוב של לקוחות כ.א.ל עמדה על כ-4 מיליארד שקל גידול של 16.5% בהשוואה לשנה הקודמת. יתרת החוב של לקוחות לאומי קארד .עמדה על כ-5.4 מיליארד שקל גידול של 29% בהשוואה לספטמבר 2016. הגידול בהפסדי אשראי נובע מהשיווק האגרסיבי של הלוואות ומהקלות בה נמנעים לקוחות מתשלום חובם. לקוחות עסקיים ממהרים להכריז על פשיטת רגל במקום לשלם בעוד שבעבר לוו הלוואות פרטיות מקרובים ומחברים על מנת להחזיר את חובם לחברת כרטיסי האשראי.
 
עירית אבישר (גלובס): בנק ישראל לבנקים: סיכוני הסייבר של הספקים -באחריותכם. מטיוטת הוראה חדשה של בנק ישראל עולה שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי יצטרכו לפקח על סיכוני הסייבר של ספקיהם ולעשות מבחני מהימנות לעובדיהם. הכוונה היא רק לספקים עיקריים של הבנקים, כגון: ספקי שירותי מסחר בבורסה ולעובדים הקשורים לעבודה מול הבנק. הפיקוח יכלול: קביעת עקרונות אבטחת סייבר, פיקוח על עמידה בכללים שנקבעו, לבצע בדיקת מהימנות לעובדים רלוונטיים ומינוי נאמן אבטחת סייבר אצל כל ספק. הדרישה נובעת מגידול פשעי סייבר בתחום הבנקאות. בבנקים מתרעמים על הדרישה בגלל העלויות הגבוהות הכרוכות במימושה. לטענתם, המדינה הייתה צריכה לממן את מימוש הדרישות הללו.

בשורה אחת:
ממצא האינטרנט: ענקיות ההיי-טק מתמרנות אותנו ויש להילחם בהן. טים ברנס-לי חושב, שהחברות סוחרות במידע הפרטי שלנו וגורמות ליצירת פייק ניוז. 
יוצאים לרילוקשיין? בשוורות טובות מרשות המיסים. עובד בחו"ל לא יחויב במס בישראל בכפוף לתנאים.
אלעד סקר: אל תקלו ראש בעובדים ותיקים. איך שני יוצאי יחידת מצאו נער שאבד בערבה כשכל היחידה לא מצאה אותו.
חטיבת האבטחה של IBM תסייע לאתר חשבונות בנקים כוזבים. הטכנולוגיה מנסה להבחין בין משתמשים לגיטימיים ומשתמשים למטרות הונאה באמצעות דפוסי התנהלות ואינדיקטורים חיצוניים.
מענק חימום חד פעמי בגובה 553 ש"ח יוענק לקשישים בכל חלקי הארץ. רק 247 אלף מתוך 978 אלף ארחים ותיקים יקבלו אותו.
 
רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?

מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio