רותי שרון - 22.05.2016
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דף הבית >> חדשות כלכלת המשפחה >> 2016 >> 05/16 >> 22.05.2016

חדשות כלכלת המשפחה
22.05.2016


אסא ששון ומיכאל רוכוורגר (דה-מרקר): מה עושים עם 200 מיליארד שקל - שומרים לפרישה או חוסכים לדירה? כ-200 מיליארד שקל יושבים בפיקדונות בנקאיים. כדי להבין מה רוצים המשקיעים, ערך בנק לאומי סקר בקרב 550 חברי הפאנל האינטרנטי IPannel של מכון מדגם. ל-78% מהנשאלים יש תיק השקעות של עד 500 אלף שקלים ול-36% יש תיק השקעות של עד 100 אלף שקלים. 45% משקיעים לשימוש לאחר הפרישה לגמלאות. 40% משקיעים למען הילדים. 35% לקניית דירה, 28%  לחופשה או לטיול ו-14% לרכישת רכב. הבעיה היא שרוב ההשקעות הן למטרות לטווח אורך אבל ההשקעה היא באמצעות מכשירים פיננסיים, כמו פיקדונות ותכניות חיסכון, המיועדים לזמן קצר. לשאלה: מה הם מוצרי ההשקעה המועדפים? התפלגו התשובות כדלקמן: 37% קרנות נאמנות, 34% פיקדונות ותכניות חיסכון לטווח של מעל לשנה, 26% ישירות במניות בישראל, 24% פיקדונות וחסכונות לטווח של עד שנה, 18% במט"ח, 16% בתעודות סל ו-13% במניות חו"ל. 15% אינם משקיעים כלל. 53% מתייעצים עם יועצי השקעות בבנק ביחס לאופן ההשקעה.

אליצפן רוזנברג (Ynet): יש לכם חשבון בנק משותף? אולי לא תוכלו לבצע בו פעולות. כאשר יש לבני זוג חשבון בנק משותף ואחד מהם נפטר, לא תמיד השני יוכל להמשיך לבצע פעולות בחשבון ללא צו ירושה או צוואה המוכיחים את בעלותו על החשבון. הפיתרון לבעיה הוא סעיף "אריכות ימים" בטופס פתיחת החשבון. אם נכלל סעיף זה, במסמכי פתיחת החשבון בן הזוג החי רשאי להמשיך לבצע פעולות בחשבון. הכתבה היא מדריך המסביר את המשמעות של סעיף זה בחשבון. הסעיף מאפשר פעולות בחשבון אבל אינו מבטיח את בעלות בן הזוג שנותר בחיים על החשבון. 

קובי ישעיהו (גלובס): ראיון עם נדב מנסדורף: "המערכת הבנקאית לא מבינה את סדרי העדיפויות של דור שלם". נדב מנסדורף הוא סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת טריא. חברת טריא עוסקת בהלוואות בין אנשים פרטיים (P2P) באמצעות האינטרנט. טריא העניקה הלוואות בהיקף של כ-60 מיליון שקל באמצעות פלטפורמת האינטרנט שלה ומציגה צמיחה בקצב מהיר. בטריא גאים בשיעור חדלות פרעון נמוך במיוחד של פחות מ-0.6% מההלוואות. מנסדורף טוען כי הבנקים אינם מבינים את השינוי המתרחש בשוק. בעולם תופס תחום ההלוואות הישירות בין אנשים נתח הולך וגדל משוק ההלאוות. לטענתו המצב הנוכחי בו שני בנקים שולטים ב-80% משוק האשראי הקמעונאי מסוכן למשק. הבנקים מסורבלים ולא יעילים. מאז משבר הסאבפריים, בשנת 2008, חלה תאוצה בפעילות הכלכלה השיתופית המתחרה בבנקים וקצב הגידול השנתי שלה הוא מאות אחוזים לשנה. 

רחלי בינדמן (כלכליסט): חברות הביטוח החרימו את מכרז הפנסיה של סלינגר. מכרז פנסיית ברירת המחדל, שאמור להפחית את דמי הניהול על החיסכון הפנסיוני נסגר, אבל קרנות הפנסיה של חברות הביטוח הגדולות לא ניגשו אליו. המכרז הוא לקביעת שתי חברות ברירת המחדל, שאליה ישויכו באופן אוטומטי חוסכים שהמעסיק לא דאג להשיג עבורם דמי ניהול מופחתים. למכרז לא ניגשו שלוש קרנות הפנסיה הגדולות בישראל: מבטחים החדשה של מנורה, מקפת של מגדל ומיטבית עתודות של כלל ביטוח. למכרז ניגשו קרנות פנסיה קטנות, כגון: פסגות, אלטשולר שחם, מיטב דש והלמן אלדובי. באופן רשמי הקרנות הגדולות לא ניגשו למכרז, בגלל ההעדפה המתקנת הקובעת, שגם אם הקרנות הקטנות יציעו דמי ניהול גבוהים ב-0.05% מהגדולות הן יזכו במכרז. באופן לא רשמי, צעד זה הוא חלק מהמלחמה של קרנות הפנסיה הגדולות בתפיסת חברת ביטוח ברירת מחדל והוא מצטרף לצעדים קודמים, כגון: פנייה לבית משפט.

רותם שטרקמן, צבי זרחיה (דה מרקר): ראיון עם רן מלמד: "הייטקיסטים קנו דירה בשכר של 20 אלך שקל - ועכשיו הם במצוקה". רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, מרואין בכתבה. עמותת ידיד פועלת למען תמיכה והעצמת השכבות החלשות. בשנים האחרונות 40% מהפונים לעמותה הם משכבת הביניים. שכבת הביניים בהקשר זה הן משפחות עם הכנסה חודשית של 7,000-13,000 שקל לחודש. העמותה מסיעת לפונים אליה להחזיר את חובותיהם בדרך שלא תפגע ביכולת הקיום שלהם. במקרים קיצוניים, בהם נגבתה ריבית לא הוגנת, העמותה פונה ביחד עם לקוחותיה לבית משפט. בהתחלת פעילותה של העמותה מרבית הפונים היו עולים מרוסיה. בשנים האחרונות השתנה פרופיל הפונים 20% מהפונים הם ערבים ויוצאי אתיופיה. 40% הם מהמעמד הבינוני הנמוך. מגיעים גם אנשי הייטק שהשתכרו כ-20 אלף שקל לחודש ולקחו משכנתה עם החזר חודשי של 5,500 ש"ח לחודש ועכשיו אחד מבני הזוג אינו עובד והם מתקשים להחזיר את המשכנתה.

מאיר אורבך (כלכליסט): דב מורן מקים קרן חדשה שמחפשת את מובילאיי הבאה. דב מורן יזם סדרתי, שהמציא את ה-disk on key, מקים ביחד עם שותפים  קרן הון סיכון חדשה. הקרן, גרוב ונצרס, תתמקד בהשקעות בבינה מלאכותית,  Machine Learning ובחיישנים המנטרים פעילות במערכות ענק, גייסה כבר 30 מיליון דולר ומתכוונת לגייס עד סוף השנה עוד 100 מיליון דולר. מודל העבודה של החברה שונה ממודל העבודה של קרנות הון סיכון אחרות בארץ. החברה מעונינת להיות גורם המעורב בהתפתחות חברות בהן היא משקיעה. הכוונה היא לבנות חברות גדולות, כמו מובייל איי, שלא יבצעו אקזיט מהיר. מורן אומר שהם הולכים בעקבות המודל של קרן הון הסיכון אנדריסן-הורוביץ, אחת הקרנות המוערכות בעמק הסיליקון.

בשורה אחת:
הרבעון הקשה של הבנקים: צניחה של 33% ברווח הנקי ושל 15% בהכנסות.
האוצר בוחן לאפשר לגולן להפוך למפעילה. במקרה זה החברה תחזיר את רישיון הרט"ן ותקבל רישיון מפעיל רשת סלולרית וירטואלי.
דעה: למה לעבוד קשה? Y should I get a job? העסקת עובדים מדור ה-Y מזווית הראיה של המעסיק. 
טיפולוגיה של שחקנים: Instinctive לעומת Contemplative. מאמר מעניין באנגלית של פרופ' אריאל רובינשטיין, שפורסם ברבעון לכלכלה QJE.
הקרב הראשון של הרשות לניירות ערך במסחר האלגוריתמי הסתיים בהפסד. בית המשפט העניק "תעודת כשרות" ליואס.ג'י קפיטל לעסוק במסחר אלגוריתמי.
 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio