רותי שרון - 25.09.2016
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

חדשות כלכלת המשפחה
25.09.2016


אלי שמעוני, דיאנה בחור-ניר וליאור גוטמן (כלכליסט): צדיק בינו: "אני ישן 4.5 שעות ביום והייתי שמח להיגמל מהחצי שעה הנוספת". בבחירה שנכפתה עליו בחר צדיק בינו להישאר בעל השליטה בבנק הלאומי הראשון ולמכור את השליטה בחברת פז. בכתבה משורטטים דיוקנו ועברו של בינו. בינו החל דרכו במעברה כבן לעולים מעירק והפך לנער שליח בבנק. עד היום היה במשך 17 שנים  בעל השליטה בחברת פז. חוק הריכוזיות מחיב את בינו לא להחזיק גם בבנק הבינלאומי הראשון וגם בחברת פז. בינו מכר את השליטה בחברת פז, שהופכת לחברה ציבורית ללא בעל שליטה. בכתבה מנסים לענות על השאלה: מדוע בחר לותר על פז ולא על הבנק הבינלאומי? התשובה היא תערובת של גורמים רגשיים (העדיף את הבנק בו התחיל כנער שליח וכמנהל בנק היחיד שלא הצטרף להסדר לא חוקי של הרצות מניות הבנקים בתחילת שנות ה-80), משפחתי (בניו אינם מעונינים לנהל חברה. את פז צריכים לנהל. בבינלאומי אפשר לבחור מנהל שינהל) וגורמים עסקיים (כיצד תתמודד חברת פז עם השינויים במשק האנרגיה כתוצאה מגילוי הגז הטבעי בארץ?).

עירית אבישר (גלובס): מי צריך בנקים? הפינטק צומח ומאיים לבלוע את מוסד הבנקאות. חברות הפינטק מספקות שירותים פיננסיים מבוססי טכנולוגיה, שחלקם עשויים להוות תחליף לשירותים שנותנים היום הבנקים. "הבנק החדש" של חלק מהלקוחות עשוי להיות הטלפון החכם שלהם. בכתבה מוצגים נתונים על התפתחות הפינטק ועל השינוי בהתיחסות הבנקים אליו. נעשית השוואה להתיתרות שירותים בתחומים אחרים כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה, למשל: התייתרות סוכני הנסיעות והתיתרות שירותי התקשורת הבסיסיים של חברות הטלפונים המסורתיות. האיום העיקרי הוא חוסר הודאות. הבנקים שונאים סיכונים וחוסר ודאות. לטווח זמן ארוך לא ידוע אילו שחקנים בשוק ירויחו מהשיני הטכנולוגי ואילו שחקנים יפסידו. הבנקים בהחלט עלולים למצוא את עצמם בצד המפסיד.

ניר טל (כלכליסט): הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה: "אל תבנו על הפנסיה שלכם זו אשליה". יניב חברון שרטט בועידת כלכליסט תמונה פסימית. לדעתו ישראל היא אחת ממדינות ה-OECD בעלות שיעור חיסכון גבוה לפנסיה, למרות זאת, שיעור התחלופה של הקצבה יגיע לרמות של 40%, הרבה יותר נמוך מהמצב היום. הסיבה לכך הן התשואות הנמוכות על החיסכון הפנסיוני. שיעור החיסכון הפנסיוני הגבוה יחסית בישראל נובע מהנהגת חובת חיסכון פנסיוני והעלאת אחוז החיסכון הפנסיוני החודשי. חברון מתאר מצב של "מירוץ עכברים" שבמסגרתו גם היום רובם שורדים בקושי: 30% מהפנסיונרים עובדים ו-21% מהם נמצאים מתחת לקו העוני. לעומת זאת, לדעתו, המצב בנושא חיסכון לטווח הזמן הבינוני טוב בישראל בגלל שינויים במדיניות: חיסכון לכל ילד וקופות הגמל החדשות. לפנסיה, כמו לקריירה, צריך להתחיל להיערך בגיל מוקדם אחרת זה עלול להיות מאוחר.

ענבל אורפז (דה מרקר): בלוף בסיכון גבוה: הסוד הכי גדול של ההיי-טק הישראלי. בשנת 2012 פרסם מכון המחקר של קרן יואינג מריון קאופמן פאונדיישן דו"ח מקיף ומטלטל על תעשיית קרנות ההון סיכון.  על פי הדוח, מאז סוף שנות ה-90 לא עקפו תשואות השקעות בקרנות הון סיכון את התשואות על השקעות בשוק ההון. שוק ההון הוא אפיק השקעה מסוכן פחות מקרנות הון סיכון. כולנו שומעים על סטארטאפים מצליחים כמו מובילאיי, צ'קפוינט, וייז ואם סיסטמס. כמעט ולא שומעים על מרבית הסטארטאפים. מרבית הסטארטאפים נכשלים. קרנות הון סיכון אי אפשר למדוד כמו חברות אחרות: הן אינן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה ולכן הנתונים סודיים, מספיקה הצלחה גדולה אחת על מנת שקרן ההון סיכון תצליח, צריך לפעמים לחכות כ-10 שנים עד שתהיה הצלחה כו, אם בכלל. על פי הכתבה, קרנות ההון סיכון הותיקות בישראל פעלו באופן גרוע, מה שמפריע לקרנות הון סיכון חדשות לגייס כספים.

אורן דורי (דה מרקר): כמה מרוויח בעלים של מונית שירות? הרווח הנקי הממוצע שזוקפת מונית שירות תל אביבית לבעלי הקו מסתכם ב-2,000 שקל לחודש, שמשקפים 2% תשואה על ההון. כך עולה ממחקר של התכנית לכלכלנים חברתיים מבית המכללה הכלכלית-חברתית. הרווח הנקי חושב לאחר ניכוי הוצאות השכר של נהגים והוצאות הדלק. ממצאים מענינים נוספים מראים כי השפעת מחיר הסולר על הרווחיות נמוכה יחסית. ככל שהקו ארוך יותר ועובר יותר נקודות, התשואה להון גבוהה יותר. תוספת של 3 מושבים לכל מונית הייתה מעלה את התשואה להון ל-8%. 

חיים קליר (Ynet): שאל את המומחה: איך מתכוננים לשיחה עם חוקר ביטוח? מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים  הנכתבים בעזרת מומחים. במאמר זה מסביר חיים קליר כיצד להתכונן לפגישה עם חוקר ביטוח כאשר החברה דורשת מכם לעשות זאת. בכתבה מופיעות המלצות מעשיות חשובות שאינן מוכרות למרבית האנשים. בין ההמלצות: 1. לא להסכים לשתי פגישות עם חוקר ביטוח, משום שהוא לרוב ימצא סתירות בין מה שאמרתם לו בפגישה הראשונה לבין מה שאמרתם בפגישה השניה. 2. חוקי ורצוי להקליט את השיחה עם חוקר הביטוח. 3. לא להגיד לו שום דבר שלא בדקנו עד הסוף. 3. לא חיבים להכניס את החוקר הביתה. 4. להיזהר משליחים למיניהם משום שהחוקרים נוהגים להתחזות.  

בשורה אחת:
השינוי המפתיע בחוק ההסדרים: פרטנר תחויב לשלם לערוצים 2 ו-10 עבור שידורם על פלטפורמת אינטרנט. 
דעה: סוכן הביטוח איש שירות או איש מכירות? על השוני בין ביטוח רכב וביטוח דירה.
ההתכתשויות בשוק התקשורת נמשכות: פרטנר למשרד התקשורת: בזק חוסמת אותנו. לטענת פרטנר, בזק אינה מאפשרת פריסת סיבים אופטיים שלה על תשתיות בזק, בניגוד לרפורמת השוק הסיטונאי.
השבתת הרכבת יוצאת לדרך: כך תברחו מהפקקים בשמונת הימים הבאים. צפויים עומסים כבדים. 
מי צריך מצלמת 60 מגה-פיקסל וכל כך הרבה זיכרון?  פרייארים זה מי. הגורם הקובע את המפרט הטכני של טלפונים חכמים הוא הצורך של היצרנים למכור.
 

 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio