רותי שרון - 28.05.2017
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

חדשות כלכלת המשפחה
28.05.2017


איתן אבריאל (דה-מרקר): כמו מגיפה: האם אנחנו מפספסים את הסיבה האמיתית לעליית מחירי הדירות. איתן אבריאל מעלה השערה על פיה יתכן שמחירי הדירות עולים בגלל נרטיב. אם מרבית האנשים חושבים שמחירי הדירות יעלו באופן קבוע, אז לא משנה המציאות הכלכלית. אנשים יתנהגו על פי הנרטיב הזה ויקנו דירות בהקדם על מנת להימנע מרכישתן במחיר גבוה יותר בעתיד. במובן מסוים ננרטיב הוא אנלוגי להתפרצות מגיפה. כלכלנים התעלמו בעבר מנרטיבים כגורם המשפיע על החלטות כלכליות. פרופסור רוברט שילר, חתן פרס נובל לכלכלה ומיוצרי מדד קייס-שילר למחירי הדיור בארה"ב, מיקד את ספרו החדש בנרטיבים. בעזרת נרטיבים הוא הסביר את המפולת במחירי הדיור בארה"ב בשנים 2007-2008 (משבר הסאבפריים). יתכן כי מס דירה שלישית בישראל לא נועד על מנת להגדיל את הכנסות המדינה, אלא מהווה ניסיון של שר האוצר, משה כחלון, לשנות את הנרטיב. 

קרן צוריאל הררי (כלכליסט): ברוכים הבאים לעולם העבודה בחינם. הכתבה עוסקת במגמה בשוק העבודה הישראלי: בקשת עבודה ללא תשלום מפרילנסרים. מגמה זו משקפת שוק בו למעבידים יש עמדת כוח והעובדים נמצאים במצב טוב פחות מהמעבידים. הכתבה מציגה טכניקות שונות של ארגונים לנסות לקבל עבודה ללא תשלום מאנשים מקצועיים, בעיקר בתחומים קריאטיביים, אבל גם בתחומים רבים אחרים. בשונה משכירים, לפרילנסרים אין הגנה על פי חוק במצבים כאלה. בין הטכניקות לקבלת עבודה בחינם: הבטחה ערטילאית של "אולי בעתיד נעסיק אותך בתשלום", טפיחה על האגו של הפרילנסר: "בשביל מישהו ברמה שלך זה רק כמה דקות" וסיעור מוחות מוסווה כמטלה בתהליך בחירת עובד. 

דיאנה בחור ניר (כלכליסט): ראיון: איציק נוסצקי הסולק החדש: "תרנגולת המטילה ביצי זהב זה כלום לעומת חברות האשראי". איציק נוסצקי הוא המתחרה החדש והראשון של חברות כרטיסי האשראי ב-17 השנים האחרונות. נוסצקי הוא  הבעלים של חברת טרנזילה שקיבלה רישיון סולק של כרטיסי אשראי. עד כה רק לחברות כרטיסי האשראי היה רישיון סולק. טרנזילה זכתה במכרז במסגרת חקיקה חדשה להפחתת הריכוזיות של שוק כרטיסי האשראי. נוסצקי, המכיר היטב את שוק הסליקה ואת שוק תקשורת הנתונים המקומי, היה במשך שנים קבלן משנה של חברות כרטיסי האשראי וסיע להם בהיבטים הטכנולוגיים של ביצוע סליקה. הטענה המרכזית שלו היא שהעמלות שלוקחות חברות כרטיסי האשראי מופרזות והחברה שלו תסתפק בעמלות נמוכות בהרבה. הוא ימקד את פעוילו החברה.בשוק של העסקים הקטנים והבינוניים.

עירית אבישר (גלובס): הבנקים הגדילו האשראי למשקי הבית ב-2.5 מיליארד שקל. גם ברבעון הראשון של שנת 2017 נמשכה הצמיחה החדה בתיק האשראי הצרכני של הבנקים. מנתוני הדוח הרבעוני של הבנקים עולה כי היקף ההלוואות הצרכניות שהעניקו חמשת הבנקים הגדולים  צמח בשלושה חודשים ב-2.5 מיליארד שקל והגיע ל-140.4 שקל. זוהי צמיחה של 1.8% ברבעון אחד  ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, הזהירה שאם קצב הצמיחה הגבוה יימשך, בנק ישראל יתערב. היקף ההלוואות העסקיות לא גדל בקצב כה מהיר. ד"ר בר חושבת שעל הבנקים לבנות תמהיל בו החלק של הלוואות עסקיות גדול יותר. היקף ההלוואות שמעניקים בנק דיסקונט ובנק מזרחי גדל במיוחד. הבנק יחיד שהולך נגד המגמה של יותר אשראי למשקי הבית הוא בנק הפועלים. .

אורי תומר (דה מרקר): סטודנטית הפקידה 25 אלף שקל בתוכנית חיסכון - כמה קיבלה אחרי 3 שנים. התשובה לשאלה הזו היא 24,918.75 שקלים. מדובר בתוכנית חיסכון צמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית נמוכה. כיצד זה קרה, אם הבנק התחיב שבמקרה של מדדים שליליים הקרן לא תיפגע והבנק אכן עמד בהתחיבותו? התשובה היא מיסוי. מס הכנסה מיסה את הריבית הנמוכה שקיבלה הסטודנטית, אבל ראה גם את הסכום שהבנק לא הוריד מהחיסכון במדדים שליליים כהכנסה. הסכום הנמוך מהקרן נוצר משום שמס הכנסה מיסה במקור את ההפרש בין הסכום  שהיה צריך להיות לו  היו  מנכים מהקרן את ירידת המדד לבין הסכום המקורי של הקרן.  

אליצפן רוזנברג (YNET): פנסיה מוזלת? כך העובדים מאבדים עשרות אלפי שקלים. במכרז האוצר לקרנות פנסיה בדמי ניהול מוזלים, שנעשה בשנת 2016, זכו הלמן-אלדובי ומיטב-דש. מסתבר ששיעור ההצטרפות אליהן זעום. למיטב-דש הצטרפו מאז נובמבר 2016 1,500 מעסיקים שלהם כ-3,000 עובדים. להלמן-אלדובי הצטרפו  471 מעסיקים שלהם 5,730 עובדים. עוד כעשרים אלף עובדים הצטרפו באופן עצמאי. הבעיה היא שהמסה הגדולה של עובדים מגיעה כאשר מעסיקים מנתבים אותם לקרן. נתוני הלמ"ס מחישים עד כמה נמוכה ההצטרפות. על פי נתוני הלמ"ס, יש בישראל 270 אלף מעסיקים. הבעיה היא שהאוצר איפשר למעסיקים שיש להם הסכם עם קרן פנסיה להמשיך לנתב אליה עובדים חדשים עד 2019. ההסכם לא חייב להיות כתוב. על אף שהסכמים רבים נעשו אחרי סיום מכרז קרנות הפנסיה המוזלות, לא ניתן להוכיח שהסכם בע"פ נעשה אחרי המכרז. למעסיקים ולסוכנים יש אינטרסים שבגינם הם מנתבים עובדים לקרנות פנסיה בהן משלמים העובדים דמי ניהול גבוהים. 

בשורה אחת:
החל מה-29 במאי כל מונית הרשומה כחוק בישראל תוכל לאסוף נוסעים מנתב"ג. במכרז חדש זכו גטט ומוניות הדר, אבל התנאי המכרז לא מקובלים על נהגי החברות..
תורת המשחקים: הטרנד החדש בעולם ההדרכה הארגונית. אחרי סדנאות עובדים ומאמנים אישיים - עוברים למשחקי לוח.
כך יזנקו מחירי הקרקעות של מגדלי הקנאביס הרפואי במאות אחוזים. המהפיכה בתחום הקנאביס הרפואי משפיעה גם על בעלי קרקעות המתאימות לחוות גידול.
כלכלת יפן משתפרת ,אבל לא מצליחה להמריא. כלכלת יפן צמחה רבעון חמישי ברציפות אבל האסטרטגיה של ראש הממשלה לא הצליחה להביא לעליה בשכר העובדים.
הצצה אל מאבק השליטה הייצרי של חברת המזון ויליפוד. האחים ויליגר מכרו את החברה פעמיים ברווח וחזרו פעמיים לשלוט בה.  

 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio