רותי שרון - 31/05/15
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

חדשות כלכלת המשפחה
31/05/15


שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): גילה משחק לידי הממשלה. הדבר המוזר בהתפטרות הוא, שהיא עלולה להוביל דווקא למה שהממונה על ההיגבלים העסקיים רצה להימנע ממנו. גילה רצה להימנע ממצב בו הממשלה תפעל בניגוד לדעתו, בהסתמך על סעיף 52 לחוק ההיגבלים העסקיים. סעיף 52 מתיר לממשלה לפעול בניגוד להמלצות הממונה על ההיגבלים העסקיים, אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. פעולה כזו בנושא הגז, עלולה לפתוח את הדלת לעקיפת הממונה על ההיגבלים העסקיים, גם בנושאים פחות חשובים. באופן פרדוקסלי, התפטרותו של גילה עלולה לגרום לממשלה דווקא לפעול על פי סעיף זה. הסיבה לכך שפרק הזמן עד בחירת מחליף לגילה ועד שהמחליף ילמד את התפקיד והנושא הוא ארוך. להערכת הכותב, כחצי שנה. הממשלה עלולה לחשוב שההמתנה הארוכה, תגרום נזק כמוגדר בסעיף 52 ולכן לפעול על פיו. 

נירית כהן (גלובס): תיק קריירה: לא רוצים לבחור רוצים לשלב. המאמר דן בעולם העבודה החדש, ללא יציבות תעסוקתית. המבוגרים, שעובדים כבר כעשרים שנה או יותר, הם "מהגרים" לעולם זה, לרוב בעל כורחם. הצעירים הם "ילידי" עולם זה. עבורם זו המציאות שהם מכירים. אחד הפתרונות שהם מוצאים למצב זה הוא עבודה במקביל בכמה מקומות ובכמה מקצועות או תחומים. למודל של שילוב עבודות חלקיות יש יתרונות: הוא מאפשר תעסוקה גם בזמן שמובטלים. מודל זה מבטל את ההפרדה בין שעות העבודה המסורתיות שהיו מקובלות בעבר (למשל: 8:00-17:00), והופך כל זמן לזמן עבודה אפשרי. לדעת הכותבת, בעתיד נראה יותר תעסוקה במספר משרות חלקיות בו זמנית, במקום עבודה אחת במשרה מלאה. 

ליאורה הירשהורן (כלכליסט): מציעים לכם הלוואה "בתנאים מפתים" כך תבדקו אותה. ליאורה הירשהורן, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון ואחראית על חינוך פיננסי, במשרד אוצר, מייעצת לציבור כיצד להתייחס להלוואות מפתות או מפתות כביכול. ההמלצה שלה היא להתמקד בצורך לקחת הלוואה לפני שמתייחסים לתנאי ההלוואה. יש הלוואות שעשויות לשפר את המצב הכלכלי של המשפחה, למשל: הלוואה לצורך לימודים, שבעתיד אולי יגדילו הכנסות מעבודה. יש הלוואות שהן הוצאה בלבד, למשל: הלוואה לצורך רכישת רכב. אם צריך, אפשר לדחות אותן. ישנן גם הלוואות דחופות. גם אם המטרות שלצורך מימושן אינן חשובות למשפחה חייבים לקחת אותן. רק לאחר בחינת הצורך היא ממליצה על דרכים להוזלת ההלוואות .

טלי ציפורי (גלובס):סקר: רוב העובדים השכירים מפחדים לבקש העלאה בשכר. במחקר שעשה אתר האינטרנט www.salary.com נמצא כי 55% מהעובדים השכירים בארצות הברית, לא ניהלו משא ומתן על שכרם בשנת 2014. 67% מתחרטים על זה, שאינם מנהלים משא ומתן על שכרם. 44% אינם יודעים היכן אפשר למצוא מידע על טווח השכר והרלוונטי לתפקידם. במקרים רבים, עובדים מנהלים משא ומתן על שכרם אחרי שקיבלו הצעת עבודה. 23% אינם מנהלים משא ומתן גם אחרי שקיבלו הצעת עבודה אחרת. הגורם לאי-ניהול משא ומתן הוא הלחץ והחרדות מניהול משא ומתן על שכר.  13% מהמשתתפים בסקר לא ניהלו מו"מ משום שחששו מפיטורים. 61% חששו לשמוע את המילה "לא" וליתר יש ביטחון עצמי נמוך וכישורי מו"מ לוקים בחסר.

יוסי גורביץ (כלכליסט): הבן שלך משתמש באפליקציה הזאת? שישכח מתעודת בגרות. אפלקציה, שפותחה בעקבות מחקר, על ידי מכללת דרטמות ואוניברסיטת טקסס מנבאת הצלחה בבחינות GPA בארצות הברית. בחינות ה-GPA הן בחינות לתלמידי תיכון, המשפיעות על סיכויי הקבלה שלהם לאוניברסיטאות ובאופן עקיף גם על הקריירה שלהם. האפליציה מנטרת ומנתחת את פעילות התלמיד באינטרנט ועל פיה מנבאת את סיכויי הצלחה שלו בבחינות. כך למשל, אם התלמיד הזמין כרטיסים להופעות בסמוך למועדי הבחינות, האפליקציה תנבא שהוא יצטרך לחזור על חלק מהבחינות. לעומת זאת אלה שאין להם כלל פעילות חברתית מקוונת, עשויים להצליח בבחינות..

ד"ר אושי שוהם-קראוס (Ynet): האם הסינים וההודים יצילו את המשרות שלנו?  המאמר הוא אחד המאמרים בסדרת מאמרים על הספר: "Does capatalism has a Future". מאמר קודם, עסק בתיאוריה של רנדל קולינס, שעסק באנשי הצווארון הלבן ממעמד הביניים. הכוונה היא ל: פקידים, רופאים, מתכנתים, עורכי דין, רואי חשבון וכיו"ב. לטענת החוקר, העבודה שלהם צפויה להתייתר, עקב ההתקדמות הטכנולוגית. יחליפו אותם מערכות טכנולוגיות, שיבצעו במקומם את העבודה. המאמר הנוכחי עוסק בשאלה: האם הפערים בין העולם המפותח לארצות המתפתחות עשויים לדחות את אובדן המשרות שלהם? התשובה לשאלה זו היא שהפערים מצטמצמים במהירות ובמדינות כמו הודו וסין, אפשר למצוא אנשי מקצוע טובים במקצועות הצווארון הלבן של מעמד הביניים. עובדים אלה מוכנים ומסוגלים לבצע את אותה עבודה ששעושים עמיתיהם במדינות המפותחות תמורת שכר נמוך בהרבה. כך שגם הפערים בין מדינות מפותחות ומתפתחות לא צפויים להציל את עבודתם של אותם בעלי מקצןע במדינות המפותחות.

בשורה אחת:
הלמ"ס: האבטלה בישראל בשפל היסטורי. רק 4.9% לעומת 5.2% בחודש מרץ.
תאכלי חול סן פרנסיסקו: כך תהפוך באר-שבע למרכז היי-טק עולמי. המעבר של בסיסי התקשוב של צה"ל ומתחם הייטק המושך חברות בינלאומיות, עשויים להפוך את באר-שבע למרכז היי-טק עולמי.
חובות הציבור נערמים, בחברות האשראי חוגגים. ב-2014 גדל היקף ההלוואות הפרטיות של כ.א.ל. ב-15%. בתכנית האסטרטגית שלה נכללים הגדלת היקף ההלוואות והריביות המנופחות.
למדינה אין מושג איך לחשב את המשכורת לעובדיה - וחברה פרטית מרוויחה בגדול. מתחקיר מתברר שהסיבה היא שהמדינה לא ביקשה את חוקת השכר בזמן הפרטת מלם.
קריירה בהיי-טק: עד גיל 45 תהיה מובטל. בגיל 30 מרגישים בפסגת העולם, אבל רוב עובדי ההיי-טק אינם חוסכים מספיק לעתיד הלא מבטיח.
 

רוצה לקבל את הלקט הזה כל שבוע ישירות למייל שלך?
מלא את הפרטים הבאים והעדכון בדרך אליך.

דואר אלקטרוני *
שם
 

 

לקט ידיעות בחסות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר)

www.iuhe.org.il



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio