רותי שרון - דמי כיס: כך תלמדו את הילדים לנהל את הכסף שלהם
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דמי כיס: כך תלמדו את הילדים לנהל את הכסף שלהם

מתן סכום כסף לילדים כל שבוע יכול ללמד אותם להיות עצמאיים ולהפסיק לנדנד לכם כל רגע "תקנו לי". מתי כדאי להתחיל, האם להתנות את דמי הכיס במטלות ומה עוד חשוב לדעת.


22.07.2016

כרמית עירון פלר

הילדים מושכים לכם בחולצה ודורשים "תקנו לי" בכל פעם שמתקרבים לחנות? יכול להיות שהגיע הזמן לתת להם דמי כיס, או לכל הפחות להסביר להם מאיפה הכסף מגיע.
 

"ילדים בגיל מאד צעיר מבינים שכסף הוא אמצעי להשיג משהו כמו צעצוע או קרטיב בבריכה", אומרת ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית. "בזה שאנחנו נותנים להם דמי כיס, אנחנו מעודדים אותם להיות יותר עצמאיים, לנהל את הכסף שלהם, לנהל סדר עדיפויות של הצרכים והרצונות שלהם, וכן מלמדים אותם לתכנן ולדחות סיפוקים", אלוני מוסיפה. לדוגמא, ילד יכול להבין שאין לו כרגע את הסכום למשחק מסוים, אז הוא יחסוך שבועיים-שלושה ואז ירכוש אותו.

 

רותי שרון, יועצת לכלכלת המשפחה ממליצה להשתמש בלוח שנה כדי ללמד לחסוך, באמצעות חישוב תוך כמה זמן יהיה לילד או לילדה הסכום הדרוש למשחק מסוים שהוא רוצה. "לוקחים לוח שנה ומסמנים מתי יגיעו למטרה ומקשטים אותה. הילדים כל הזמן מסתכלים בלוח ומחכים בכיליון עיניים עד שיגיעו לתאריך המיוחל.

שרון עוד ממליצה לנצל את נושא דמי הכיס כדי לדבר עם הילדים על מה זה כסף, איך מבוגרים מרוויחים אותו, כל כמה זמן מקבלים משכורת וכדומה. בנוסף, זו הזדמנות לדבר על מטבעות, לבחון כמה שווה כל מטבע ומה מצויר עליו".

 

שרון אף מציעה למשפחות המתכננות לנסוע לחו"ל, לתת לילדים דמי כיס גם בטיול, שיקנו איתם דברים. "כך נותנים לילדים אחריות: במקום שיבואו אלינו ויגידו 'אבל למה לו יש', כשזה כסף שלהם פתאום הם יודעים לעשות את סדרי העדיפויות".
 

מתי כדאי להתחיל?

 

הדעות חלוקות לגבי גיל ההתחלה. שרון ומומחים נוספים לכלכלת המשפחה גורסים כי ניתן להתחיל כבר בכיתה א'. לדברי שרון, עדיף לנטוע את הזרעים לגבי התנהלות עם כסף מגיל צעיר, משום שאז זה הרבה יותר אפקטיבי מאשר בגיל ההתבגרות. בנוסף היא אומרת כי ככל שחושפים ילדים בגיל צעיר לחינוך פיננסי, הסיכויים שהתנהלות הכלכלית בבגרות תהיה טובה יותר. "יש משפחות שמגיעות אלי כי לא רכשו כלים להתנהל לפי היכולת", שרון מספרת, "אנשים אומרים לי 'כשגדלתי נתנו לי הכול, ופתאום אני רואה שאני לא מצליח לנהל את הכספים'".

אלוני דווקא סבורה כי אין טעם להתחיל לפני שהילדים מגיעים לכיתה ה'-ו' ולא לפני גיל 10, לכל המוקדם, תלוי כמובן בילד עצמו. "רק בגיל זה לילדים מתפתחת תפיסה יותר מציאותית של כסף, מנגנונים של ניהול במוח ויכולות תכנון והצבת מטרות מבשילים". בגיל זה הילדים יכולים לתרגם את דמי הכיס לשאיפות לדברים קונקרטיים – איזו מטרה רוצה להשיג ואיך להשיג אותה: אם לחסוך או לעבוד בשביל זה בנוסף, להסתמך על כספים שיקבל ליום ההולדת מסבא וסבתא וכדומה.

שרון מספרת כי לילדיה הכינה טבלת מעקב אחר דמי הכיס: "בהתחלה עשיתי טבלה עם ציור של המטבעות והשטרות – שבה הם כותבים כמה מטבעות יש להם מכל סוג, ובגיל מתקדם יותר הכנו טבלה שבה כתוב כמה יש להם ועל מה הוציאו".

 

מו"מ עם הילדים והגדרת מטרות

 

אלוני ושרון מציינות כי חשוב לשוחח עם הילדים לפני שנותנים דמי כיס כדי לעשות תיאום ציפיות ולהגדיר כללים, כמו כמה גובה דמי הכיס, כל כמה זמן נותנים אותם, מה הילדים אמורים לשלם בהם ומה מותר להם לרכוש.

 

בגילאי בית הספר היסודי, דמי הכיס בדרך כלל ינועו בין 10-5 שקלים בשבוע, בהם יוכלו לקנות פיצ'פקס או לחסוך לצעצועים יקרים יותר. הסכום גדל עם הגיל והצרכים, ובהתאם ליכולות הכלכליות של המשפחה. בגיל ההתבגרות דמי הכיס יכולים לכלול בילויים, לפעמים גם מתנות לחברים או ביגוד.

 

שרון ממליצה לנהל משא ומתן עם הילדים שבו תגידו לילדים כמה אתם יכולים לתת והילדים יגידו כמה הם רוצים וכך להגיע להסכמות. ניתן גם לנתח בדיעבד על כמה עמדו ההוצאות בחודש הקודם ועל בסיס זה להחליט. בגיל צעיר כדאי לתת לילדים סכום קטן כל שבוע, כדי שיהיה להורים יותר פיקוח על ההוצאות.

 

"צריך להבהיר שהילדים יתייעצו עם ההורים לגבי מה שהם רוצים לקנות בכסף, במיוחד אצל ילדים קטנים ובקניות משמעותיות. אלוני למשל נתקלה במקרה בו ילדה בכיתה ג' רכשה באינטרנט בכרטיס האשראי של אמה ללא ידיעתה. "הילדה ראתה את הוריה רוכשים באינטרנט וחשבה שגם לה מותר", היא אומרת.

 

אם הילד רוצה משהו שההורה לא מסכים שיקנה, צריך לנהל משא ומתן. למשל, ילד שרוצה לקנות קורקינט חשמלי וההורים מתנגדים. "בדרך כלל בשיחה ותקשורת גלויה מגיעים להסכמות", אומרת אלוני, " אם ילדים מבינים שזה בא ממקום של דאגה, אז הם לא מתעקשים".

כלל נוסף שחשוב להבהיר הוא שלא נכנסים ל"אוברדראפט" ולא מלווים כספים מההורים או מחברים, וכך מלמדים את הילדים שלא מוציאים כסף שאין, ושצריך לחשוב כיצד להגיע למטרה שלהם בדרכים אחרות.

אלוני אומרת כי ניסיון להתנות דמי כיס בסידור החדר או מטלות אחרות נידון לכישלון וכן כי לא כדאי למנוע דמי כיס כעונש. שרון אומרת שאמנם לא היתה נותנת דמי כיס בתמורה למטלות ביתיות, אך בתמורה למטלות שהיתה משלמת עליהם למישהו אחר כמו רחיצת רכב, כן היתה נותנת כסף, במיוחד לילדים שעדיין לא הגיעו לגיל 14 שבו אפשר להתחיל לעבוד, אך עדיין היו רוצים להרוויח קצת כסף.


"לחץ חברתי לרכוש כמה שיותר"

 

אלוני מצביעה על כך שלדמי כיס יכול להיות גם צד שלילי, כמעודד לצרוך ולקנות, גם כשאין לנו צורך אמיתי בכך. "זה יוצר תלות במוצרים חומריים. חשוב שמשחק בין ילדים יהיה קשור בקשר בינאישי, גם באינטראקציה שהיא בלתי אמצעית, כמו בתופסת או מחבואים, שלא חייבים איזשהו אמצעי בשביל לשחק.

 

"היום רוב הצריכה נעשית בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, באינטרנט ובטלוויזיה", מוסיפה אלוני, "ואנחנו אמורים ללמד את הילדים להיות ביקורתיים לתכנים שיווקיים כי לא היינו רוצים שהם ינהו אחר כל גחמה של מפרסמים".

 

בנוסף, לפעמים כשנותנים לילדים דמי הכיס, הם עלולים להתייחס לכסף כאל מטרה ולא כאל אמצעי. למשל, ילד שהוא חסר ביטחון יכול לחשוב שאם הוא יקנה לילדים ממתקים ומשחקים ובכך לרכוש חברים. "ילדים צריכים להבין שהאושר שלהם לא תלוי בכסף" אומרת אלוני, "כהורים אנחנו מבינים שכסף מניע את העולם והוא אמצעי חשוב להשגת מטרות", אבל לדבריה צריך להיזהר מלהעביר לילדים את המסר שכסף הוא מה שחשוב בחיים. ניתן ללמד אותם להשיג חפצים שרוצים באמצעות סחר חליפין, למשל במכירת משחקים שהם כבר לא צריכים, או בהחלפה עם ילד אחר שכבר לא צריך.

 

שרון לעומת זאת טוענת כי פרסומות ורצון לקנות דברים קיימים בכל מקרה וכי הורים לא צריכים לפחד מלדבר עם ילדים על כסף בגיל צעיר ולהתייחס לכסף כאל דבר "מלוכלך". היא אומרת כי יש ילדים שישר רצים לבזבז את כל דמי הכיס, ובמקרה זה שרון מציעה לתת להם ללמוד את הלקח כשלא יישאר להם כסף לדברים אחרים. "אם רוצים לעודד אותם לחסוך – אפשר לומר להם שעל כל שקל שיחסכו ניתן להם רבע שקל, למשל". לעומת זאת, יש ילדים בקיצוניות השנייה, שלא קונים כלום ורק חוסכים, ואז שרון מציעה לעודד אותם כן לקנות וליהנות מהכסף. בגילאים מבוגרים יותר חשוב לעודד את הילדים להרוויח קצת כסף בזכות עצמם, למשל לשמור על ילדים, להוציא כלבים לטיול, לשטוף רכבים, למכור לימונדה בפארקים וכדומה.

קישור למאמר



 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio