תכנית חיסכון
יום שלישי, 29.7.2014 | בתיה טולדנו | מגזין את
החופש הגדול זו תקופה יקרה, הילדים דורשים "תקנו לי!" ואתם לא יודעים לשים לזה סוף. 5 עצות להתנהלות כלכלית נכונה
בכל טבלת אקסל, הסעיף "ילדים" הוא תמיד תחת הקטגוריה "הוצאות". בדור השפע המציע שלל פיתויים חומריים, בתוספת יוקר המחייה ועליות המחירים האחרונות, לא מעט משפחות נמצאות במינוס תמידי. כשמגיעים למסקנה שאי אפשר לחיות יותר עם האוברדראפט, אין ספק שהדרך הנכונה היא לשנות את ההתנהלות הכלכלית מהיסוד. גם כאן, הכל מתחיל בשינוי הלך החשיבה וסדרי העדיפויות, בקבלת החלטות ואף בדחיית סיפוקים. בחרנו כמה סיפורים של התנהלות פיננסית של משפחות וביקשנו את עצת המומחים, איך לעבור מכיבוי שריפות לאיזון כלכלי.
1. איך מסבירים לילדים את ההחלטה לקצץ בתקציב המשפחתי? טלי חייט אבירז, סמנכ"ל ארגון פעמונים, המסייע למשפחות המצויות בבעיות כלכליות באמצעות ליווי מקצועי=פיננסי, מייעצת:
תיאום מסרים: חשוב שההורים ישוחחו ביניהם, יערכו תיאום מלא בעניין המסרים שמעבירים לילדים ויקבעו יחד נורמות התנהגות חדשות במשפחה.
שיתוף הילדים: יש לשוחח עם הילדים, להציג להם את המצב החדש שנוצר ולשתפם בשינויים שיחולו. השיחה צריכה להתנהל בשפה פשוטה וברורה ובגובה העיניים. הצלחת התכתיבים המשפחתיים החדשים תלויה בהעברת מסר אחיד ובהיר לילדים.
יישום בפועל: אומרים לילדים שההוצאות הקשורות אליהם יופחתו. למשל, שיהיו פחות ביקורים בקניון כדי להתמודד עם ההוצאות, ושכל ביקור בקניון יהיה רק למטרה הספציפית שלשמה נכנסו אליו. רצוי גם לצאת לקניון רק עם כסף מזומן בהתאם לתקציב שהוגדר מראש.
זכות הסירוב: הורים צריכים ללמוד לומר "לא" לילדים על בקשות לרכישות, כחלק מהצבת גבולות. לא פחות חשוב להעניק חיזוקים לילדים על בילוי משותף רווי הנאות ומצומצם בהוצאות.
2. האם כדאי לתת לילדים דמי כיס? רותי שרון, יועצת ומרצה לכלכלת המשפחה ובעלת האתר "כלכלת המשפחה", מייעצת:
אתגר חינוכי: במתן דמי כיס מלמדים את הילד לתכנן את מהלכיו. בהתחלה יש לאפשר לו ליהנות מדמי הכיס ולבזבז אותם וכך הוא גם חווה תחושת עצמאות. בהמשך, אפשר לערוך עימו חישובים כגון: כמה כסף יהיה לו בקופה אם יחסוך שבועיים, או למשל להראות לו משחקים שאם יתאפק ולא יבזבז – הוא יחסוך מספיק כדי לקנות אותם.
לומדים מהניסיון: כחלק מחינוך ללקיחת אחריות, ההורים יכולים להמליץ לילד שלא לרכוש בדמי הכיס דברים שמבחינתם אינם כדאיים, אך את ההחלטה יש להשאיר בידיו. אם הילד קנה צעצוע ב=15 שקלים מדמי כיס שחסך במשך שלושה שבועות ואמרתם לו שהצעצוע עלול להתפרק מהר, אבל הוא התעקש וזה קרה – הוא ילמד את הלקח.
הכרת המטבעות: כדאי להפוך את היום הראשון של מתן דמי הכיס לחגיגי. למשל, בהתחלה מקדישים זמן ללמד את הילד על סוגי המטבעות השונים, ממחישים לו איך חמישה מטבעות של שקל אחד שווי ערך למטבע אחד של חמישה שקלים, סופרים יחד כמה כסף יש בקופה, או ממירים שטר במטבעות וכדומה.
קו אדום: הורים גם יכולים להציב גבול לדברים שלא קונים בדמי הכיס: ממתקים מסוימים, משחקים מסוכנים ועוד.
בלי חרטות: אין להשתמש בדמי הכיס כגורם הרתעתי ולמנוע מהילד את קבלתם בשל התנהגות בעייתית, וגם לא להיפך – לא להבטיח כסף על התנהגות טובה.
דן חסכן: הורים שחשוב להם לעודד את הילד לחסוך, יכולים להציע לו למשל כי על כל שקל שיחסוך בתקופה מסוימת, יקבל תוספת של חצי שקל.
זה מה יש: אחת המטרות החשובות של דמי כיס היא ללמד את הילד להסתדר עם התקציב שלו, ואם הוא לא מצליח – אין תוספות או השלמות.
3. איך מיישרים קו עם סבא וסבתא שרוצים לקנות הכל לנכדים?
"הרצון של הסבים לפנק ולהעתיר מתנות על הנכדים הוא טבעי ומחמם לב, אבל חשוב לשים לב מתי, כמה ואיך עושים זאת. מצב שבו הנכדים מקבלים כל מה שהם מבקשים עלול להיות בעייתי בטווח הארוך, גם עבור הסבים", אומרת ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית מומחית. "כרגע הנכדים מסתפקים במדבקות או בכדור, אבל ככל שיתבגרו גם בקשותיהם יגדלו, וכשיבקשו למשל אייפון, אייפד או נסיעה לחו"ל, ייתכן שגם הסבים לא יוכלו לספק את בקשותיהם". ד"ר אלוני מייעצת:
הערכה לצד הסבר: כשהסבים אומרים שההנאה שלהם היא לקנות לנכדים את כל מבוקשם, ההורים צריכים להביע הערכה לנתינה ולנדיבות הלב שלהם, אבל גם לשקף להם את המצב הבעייתי הנוצר כתוצאה מהתנהלותם. ההורים צריכים ליזום שיחה עם הסבים לטובת הילדים, ולהאיר את השפעתה השלילית על התנהגותם היומיומית של הילדים.
החלשת ההורים: יש להסביר לסבים שהתנהגות זו מחלישה את הסמכות ההורית וגורמת להם להיראות חלשים מול הילדים. ההורים צריכים לומר משפט כגון: "אנחנו יודעים שאתם נהנים לפנק את הנכדים, אבל כתוצאה מכך הילדים מצפים מאיתנו לספק כל גחמה שלהם".
בין חברים: יש להסביר לסבא ולסבתא שהתנהגות זו פוגעת גם בקשרים החברתיים של הילדים, כשהם מתרברבים בפני חבריהם במשפטים כגון: "לי קונים כל מה שאני מבקש".
האיזון הנכון: יש לקדם עם הסבא והסבתא פתרון הכולל מינון ואיזון נכון בנוגע להתנהלות הכספית כלפי הילדים מתוך ראייה לטווח הארוך. כשההורים מגלים עקביות ונחישות בדרישתם, בדרך כלל הסבים מיישרים עימם קו.
4. איך הולכים לקניון עם הילדים ונשארים בחיים? לימור רייז, מומחית לפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית, מייעצת:
מסכמים מראש: לפני כל ביקור בקניון – או בכל מקום שבו הילד יצטרך להתמודד עם שפע חומרי – יש לשוחח עימו מראש ולערוך עימו סוג של הסכם. לפני היציאה מהבית אפשר לומר לו: "היום אנחנו יוצאים לג'ימבורי, אבל לא ניכנס לחנות הצעצועים שבדרך".
בלי חריגות: בזמן אמת יש להיות עקביים ולא לחרוג מההסכם עם הילד, גם אם הוא מתקשה לשלוט בהתפרצויות. אם הילד לא עומד בהסכם, מקצרים את השהות בקניון וחוזרים הביתה. כך הילד יידע שההסכם בתוקף.
השלכות לעתיד: על ההורים לדעת כי אופן היענותם לצורכי הילד יעצב את אופן הדרישה שלו ובהמשך את הרגליו העתידיים. במקרה זה נדרשת התייחסות נכונה להתנהגותו כדי לחזק שליטה עצמית, יכולת עמידה בתסכולים ודחיית סיפוקים.
משחקים בחנות: בגיל שלוש משחק הוא דרך מצוינת להעברת מסרים. שחקו עם הילד במשחקי דמיון של חנות, ותנו לו להיות לא רק קונה, אלא גם מוכר. כך הוא ילמד בהדרגה עקרונות בסיסיים של צרכנות.
5. מה עושים כשיש אג'נדות כלכליות שונות בין ההורים? אפרת מונשרי-גורן, יועצת ומנחת הורים, מייעצת:
שיח זוגי: חשוב שבני הזוג ינהלו שיחה שבה כל אחד יסביר מהו סדר העדיפויות שלו.
מחליטים ביחד: כדאי לשוחח בתקציבים מוגדרים, כך שיהיה קל יותר לבן הזוג לקבל את הצעת האחר. למשל, להסביר שקניית בגדים לילדה בעלות חודשית של 2,000 שקלים מסתכמת בהוצאה שנתית של 24 אלף שקלים בשנה, והיא שוות ערך לנופש משפחתי בחו"ל. מומלץ להגיע להחלטות משותפות, למשל שקניית ביגוד יקר יורדת מסעיף ההוצאות של התקציב המשפחתי, לטובת נופש בחו"ל.
סדר עדיפויות: אם בן הזוג קיצוני בעניין קניות בגדים, יהיה קשה לשכנע אותו לגמרי שההוצאה מיותרת ושסדר העדיפויות שלו בעייתי. במקרה כזה אפשר גם לקבוע את התקציב במשותף. למשל, מחליטים שקונים לילדה בגדים יקרים רק לאירועים מיוחדים, ומתפשרים בבגדי היומיום
ברוח טובה: בכל מקרה, חשוב לקיים את הדיון ברוח טובה ולהגיע לתובנות משותפות, אחרת אין סיכוי שההסכמים יישמרו.
.jpg?id=17628039)