רותי שרון - עושה לכם חשבון (מודיעין ניוז)
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דף הבית >> בתקשורת >> עושה לכם חשבון (מודיעין ניוז)


עושה לכם חשבון
שולמית דוידוביץ', 02/10/2007
 

 

עבור רובנו, אוברדרפט הוא שם של מחלה כרונית, ועם כסף יש לנו מערכת יחסים סבוכה ונפתלת. רותי שרון, יועצת לכלכלת המשפחה, מסכימה שאמנם כסף הוא לא הכל בחיים, אבל עם מודעות ותכנון נכון יכול להיות לנו ממנו קצת יותר.

אילו אסוציאציות עולות אצלכם למשמע המילה כסף? כשרותי שרון, יועצת לכלכלת המשפחה, שואלת את המשתתפים בסדנאות שהיא מעבירה את השאלה הזאת, מתקבלות שלל תשובות, שהן הרבה פעמים דבר והיפוכו: כסף זה כוח, סטטוס, כשיש ממנו הוא יכול להגשים את כל החלומות והפנטזיות, וכשאין ממנו הוא יכול להוביל לדיכאון ולפגוע בבריאות, כסף זה לא הכל בחיים, כסף זה דווקא הכל.
"כסף הוא דבר מאוד אמוציונלי", אומרת רותי שרון, "אנשים מכניסים לזה את הכל. אבל כסף הוא בסך הכל אמצעי תשלום". בעבודתה, מנסה שרון לעשות בדיוק את זה: להחזיר את הכסף לתפקידו המקורי כאמצעי, ולהביא לכך שאנחנו ננהל אותו ולא שהוא ינהל אותנו.

על אנשים ומספרים
רותי שרון, בעלת תואר שני במינהל עסקים, באה מתחום של פיננסים. בעבר עבדה בטבע ובשנים האחרונות מילאה תפקיד בכיר באינטל כמנהלת שיווק של קרן הון סיכון – קרן עולמית של אינטל המשקיעה בחברות סטרט-אפ. תפקיד שכלל, לדבריה, הרבה חוויות והרבה אתגרים. רותי שרון

השינוי בקריירה לא התרחש ברגע, אלא הבשיל במשך מספר שנים. "היו המון קונפליקטים של עבודה-משפחה", היא מספרת, "שעות עבודה ארוכות, דרישה גוברת שאטוס לחו"ל. בנוסף כבר לא כל כך נהניתי, הרגשתי שמיציתי ולא מצאתי את העניין של פעם. המוטיבציה לעשות שינוי הלכה וגברה".
במשך זמן מה עסקה בניסיון להגדיר לעצמה מה הם בדיוק הכישורים והיכולות שלה, ומה יכול להתאים לה. ואז נחתה לתיבת הדוא"ל שלה ההזדמנות - הזמנה לקורס ליועצים ומאמנים לכלכלת משפחה בהנחייתם של יוסי אש ונחמן לידור, הנחשבים למומחים בתחום.

הנושא הזה, מספרת שרון, עניין אותה עוד קודם. "אני אוהבת לעבוד גם עם אנשים וגם עם מספרים, אוהבת להדריך, וכן מדובר פה בתחום מתפתח, שמאפשר כר פורה להרבה דברים חדשים. כך שהכל הסתדר והתאים לי מהרבה זוויות".

כשהחלה שרון לספר לאנשים על השינוי שבדעתה לעשות, היא קיבלה שני סוגי תגובות. מצד אחד פליאה, מה פתאום לעזוב את החממה של עולם ההיי-טק, ומצד שני הרבה תגובות של - "זה בדיוק תפור עלייך". שרון, במה שהיא רואה כעצה טובה לחיים בכלל, החליטה ללכת עם המפרגנים, ולפני כשנה יצאה לדרכה החדשה כיועצת לכלכלת המשפחה.

אז איך עוברים מניהול של מיליוני דולרים בחברות ענק להתעסקות בסדר גודל של מאות או אלפי שקלים? מסתבר שגם כלכלה של משפחה יכולה להיות מאוד מורכבת, ולא מדובר בכסף כל כך קטן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה ישראלית ממוצעת מרוויחה 10,000 שקלים נטו לחודש. "כשמכפילים את זה ב-12 חודשים מקבלים 120 אלף שקלים לשנה, ואם מכפילים זאת בכמה עשרות שנים, מוסיפים גם משכנתאות, קרנות, ביטוחים שונים, מקבלים סכום כסף כלל לא מבוטל שכל משפחה מגלגלת במשך חייה, והכסף הזה לא מתנהל מעצמו".

למה אנחנו במינוס?
60-70% מהמשפחות בארץ, אומרת שרון, נמצאות באוברדרפט. "הקטע הזה של האוברדרפט בבנק הוא המצאה ישראלית. בבנקים אמריקנים פשוט לא מאפשרים זאת. באוניברסיטה אפשר ללמוד כלכלה, כלכלת מקרו, מיקרו, אבל אף אחד לא מדבר על כלכלת הבית. כך יוצא שאנו יוצאים לחיים בלי כלים מתאימים, ועם המון פיתויים מסביב. אנשים מתקשרים אלי, והמשפט הראשון שהם אומרים זה 'אנחנו באובר, אבל אנחנו ממש לא מבזבזים'. הם לא נוסעים לחו"ל, לא הולכים למסעדות, ולא מבינים למה הם נמצאים במינוס".

הייעוץ שנותנת שרון עוזר לבדוק את כל חלקי הפאזל שמרכיבים את ההוצאות וההכנסות המשפחתיות, ולהרכיב מהם תקציב מאוזן שמתאים להתנהלות השוטפת ואף נותן מענה לצרכים העתידיים של המשפחה.
לפני שבני משפחה נפגשים עם שרון הם נדרשים לעשות שיעורי בית, להכין מיפוי פיננסי רחב ככל האפשר ולנסות להעריך על סמך שלושה חודשים אחורה מה ההוצאה החודשית הממוצעת שלהם. "זה לא קל ודורש עבודה, אבל זה השלב בו רואים דברים, והאסימונים מתחילים ליפול. מבחינתי זה חלק גדול מהתהליך, כי פה הם מתחילים לקחת אחריות".

בשלב הזה מגלים בדרך כלל בני המשפחה שההוצאות שלהם גדולות יותר ממה שהצהירו בשיחה הראשונית. לאחר שהנתונים האלו נאספים נערכת פגישה עם שרון ובה בודקים מה עומד מאחורי כל סעיף. "כשאני מגיעה", אומרת שרון, "סעיף ההוצאות גדל עוד יותר".

המספרים הרי קיימים ואינם בגדר סוד, אנשים לא יכולים לעשות את החשבון לבד?
"המספרים ברורים, אבל לא תמיד יודעים איך להתייחס אליהם. למשל לא מזמן מישהי התקשרה אלי ואמרה שהרבה פעמים הם ניסו להתחיל לחסוך וזה לא הולך. אז יכול להיות שהם עושים חישובים לא נכונים, ויש דברים שלא לוקחים בחשבון, כמו ריביות, עמלות, הלוואות. לא פעם גם השיחה על כסף הופכת לדיאלוג זוגי – את תפסיקי את העוזרת, אתה תפסיק את הסיגריות, ושם בני הזוג נתקעים. כשאני מסתכלת על זה אני יכולה להגיד – עזבו, זו בכלל לא הבעיה, הבעיה שלכם יותר גדולה".

כסף יכול להיות דבר מאוד אינטימי.
"נכון, וצריך לעשות את זה ברגישות, אבל אף פעם לא נתקלתי באי-נעימות אצל מי שנפגשתי איתם. להיפך, לפעמים מספרים לי דברים שאני לא מעוניינת לשמוע... זה כמו ללכת לכל בעל מקצוע אחר שצריך להתייעץ איתו. ההתייחסות היא עניינית ומקצועית".

מרבה נכסים מרבה דאגה
האוברדרפט הכרוני, אומרת שרון, הוא תחלואה נפוצה בכל שכבות העם, גם בעשירונים העליונים. באופן פרדוקסלי, מי שלא סובל מזה הם דווקא אלו שאין להם. הבנק פשוט לא מאפשר להם משיכת יתר. לגבי בעלי האמצעים, נוכחה שרון לא אחת בנכונות המשפט "מרבה נכסים מרבה דאגה". "הגיעו אלי בני זוג שמרוויחים 30 אלף שקלים נטו בחודש, והם נמצאים באוברדרפט של 100 אלף שקלים. בשיחה הראשונה איתם הם אמרו כי ההוצאות שלהם הן 'קצת יותר ממה שאנחנו מרוויחים'. כשהתחילו לבדוק ולרשום, הם גילו שה'קצת יותר' עובר את ה-40 אלף שקלים בחודש. כשאני הגעתי ועברתי על החשבון יחד איתם, כבר הגענו להוצאה כפולה ממה שהם אמרו בהתחלה. יותר מזה, הסתבר פתאום שיש להם עוד שני חשבונות בנק שהם 'שכחו', ויחד איתם הסתכם האובר שלהם ב-180 אלף שקלים. אז לא, אנשים לא תמיד יודעים לעשות את החשבון לבד, ולפעמים זקוקים למישהו מבחוץ שיצביע על הדברים עבורם".

כיום שרון נותנת ייעוץ פרטני למשפחות, מעבירה סדנאות בתחום ונותנת הרצאות במקומות עבודה, ולא כל לקוחותיה מגיעים בעקבות אוברדרפט דווקא. שרון מספרת על אלמנה צעירה יחסית שמעולם לא התעסקה בנושא של כספים. אחרי שבעלה מת מהתקף לב, היא רצתה לקבל ייעוץ וליווי כלכלי. מן העבר השני, מספרת שרון על אישה קשת יום, אם חד הורית עם משכורת צנועה, שמצבה הכספי הרעוע הביא אותה לקחת כדורים נגד דיכאון. "המפעל בו היא עובדת מימן ייעוץ כלכלי כהטבה למספר עובדים, והיא לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ועשתה את העבודה כמו שצריך. אז יש פה שתי נשים בגילאים דומים, לאחת יש כסף ולשנייה אין, ולשתיהן יש קשיים עם הנושא".

מאיפה באמת חוסכים? רמת ההכנסה הרי נשארת קבועה, ויש גם גבול לכמה אפשר לחסוך בהוצאות.
"זה לא נכון. אנשים אוהבים להאשים את כולם - את המדינה הזאת, את המיסים שלוקחים לנו, את הבנקים, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות אחראים לעצמנו. לכן אחרי שמסכימים מה הן ההכנסות צריך לגזור מהן את ההוצאות. לצורך כך בודקים מחדש את סדרי העדיפויות של המשפחה ומגדירים את התקציב. אני נותנת להם כלי מעקב חודשיים, כדי שאפשר יהיה לבדוק מה קורה בכל חודש, ואחרי כמה חודשים כבר רואים את השינוי".

ההוצאות שלנו, אומרת רותי שרון, מתחלקות להוצאות קבועות, כמו משכנתא, גני ילדים וחשבונות, אותן קשה לשנות, ולעומת זאת הוצאות משתנות, על ביגוד, מזון וכדומה, שבהן קל יותר לחסוך. אולם ה"גמילה" מהאוברדרפט אינה רק תהליך טכני אלא דורשת גם לעבור שינוי התנהגותי, זה מה שעושה את ההבדל האמיתי. רוב האנשים שנעזרים בה, אומרת שרון, ממשיכים להשתמש בידע שצברו, וגם המודעות משפיעה מאוד– "אנשים רואים תמונה אמיתית של מה שקורה אצלם ומקבלים מוטיבציה לשינוי. רואים את המספרים, חווים תחושה של שליטה, ומבינים פתאום לאן הכסף הולך. אנשים לא רוצים לאבד את זה".

נשמע כמו תהליך שדומה קצת לדיאטה.
"יש דברים דומים, אבל אני לא בטוחה שההשוואה לגמרי נכונה. בדיאטה דווקא מנסים להכניס פחות ולהוציא יותר..."

יש מצבים שבהם אי אפשר לעזור?
"יש גם כאלה. אם מתקשר אלי מישהו שמרוויח 2,000 שקלים בחודש והמשכנתא שלו היא 3,000 שקלים, לא אוכל לעזור לו, אני לא עושה ניסים".

מה עשיתם בקיץ האחרון?
אחרי השלב הראשון בו מצליחה המשפחה להתאזן וליצור קשר בין ההכנסות להוצאות, אפשר להתחיל לתכנן קדימה. שרון קוראת לזה היערכות לסיכונים – פנסיה, מקרה של תאונה או מוות חלילה, תקופות שבהן לא עובדים. תכנון עתידי אינו משהו שנדרש רק לעת צרה, אלא לכל האירועים שבוא יבואו.

"לאנשים קשה לתפוס את הטווח הרחוק", אומרת שרון, "ואנחנו אוהבים להיות מופתעים. אם יש לנו מכונית, נרצה הרי להחליף אותה. אולי כדאי להתחיל לשים כסף בצד כבר עכשיו? זה משתלם יותר לחסוך במשך מספר שנים ולקבל על הכסף ריבית מהבנק, מאשר לקחת הלוואה ואז אנחנו נהיה אלה שנצטרך לשלם את הריבית על הסכום. משפחה צריכה לבדוק מה עומד אצלה על הפרק ועל אילו דברים הם יצטרכו או ירצו להוציא כסף בעתיד – דברים כמו בר-מצוות לילדים, השכלה גבוהה, טיול לחו"ל – ולהתכונן לקראת זה. לפעמים אני יושבת עם משפחות וזו עבורן הפעם הראשונה שמדברים על נושאים אלו, אבל תכנון עתידי נותן מוטיבציה, לבדוק, לשים לב ולהחליט על מה אנחנו מוציאים את הכסף. הרי כשתגיע הבר-מצווה של הילד זה יהיה חשוב יותר מלבזבז עכשיו על שיחות בטלפון הסלולרי".

חיסכון גם לא חייב להיות לקראת אירוע ספציפי. "למשל חופשת הקיץ שזה עתה נגמרה", אומרת שרון, "על מה הוצאנו כסף במהלכה, ובכמה זה מסתכם? זהו בערך סכום הכסף שתוציאו בקיץ הבא על אותם דברים בדיוק. במקום שהדבר יבוא בהפתעה, תתחילו כבר עכשיו לשים כל חודש בצד כדי שתוכלו לעבור את הקיץ הבא בכיף".

הנושאים האלו של חיסכון ותכנון אינם זרים לרותי שרון ברמה האישית ואת חלקם היא חוותה על עצמה, במהלך השינוי המקצועי שעברה. "לפני שיצאתי לדרך החדשה היה צריך להיערך, לבנות תקציב משפחתי חדש, להכין עתודות. כך שניסיתי על עצמי הרבה מהדברים שאני מדברת עליהם".

מה זה כסף בשבילך?
"כסף הוא באמת לא הכל בשבילי, כי עובדה שעשיתי את השינוי הזה. בשלב הזה כשאני עצמי בסטרט-אפ אני משקיעה ועובדת הרבה יותר מקודם, אבל זו היתה החלטה שלי. אין ספק שלפני כן רמת השכר שלי היתה גבוהה יותר, אבל עכשיו יותר כיף לי. אז אני לא מתנגדת להרוויח הרבה כסף, אבל בהחלט יש עוד דברים בחיים". 

איך אפשר לחסוך?
מסגרת התקציב המשפחתי נראית לנו מאוד קשיחה ובלי הרבה פינות שאפשר לעגל. רותי שרון נותנת כמה עצות איך בכל זאת אפשר לחסוך ומהי הדרך להתנהלות כלכלית נכונה.

מזון ומכולת – אנשים נוטים לזלזל בסעיף הזה, למרות שברוב המשפחות זהו אחד הסעיפים הגדולים בתקציב המשפחתי. אנו מוציאים אלפי שקלים כל חודש על מזון ומכולת, וחיסכון של כמה מאות שקלים בחודש יתבטא באלפי שקלים בשנה. סעיף זה נשלט לחלוטין בידינו לכן קל יחסית לחסוך בו. כיצד עושים זאת?

  • יעד חודשי – להחליט על יעד חודשי לסעיף זה ולחלק את הסכום לקנייה שבועית, מרוכזת, ובלי "השלמות" בדרך.
  • רשימה – ללכת לקניות עם רשימה מוכנה מראש ולא להתפתות למבצעים.
  • ללכת שבעים לקניות, ולא לקחת את הילדים – ואם כן, אז לתת להם תפקיד, כמו למשל להיות אחראים על רשימת הקניות.
  • לעשות סקר שוק - במיוחד פה במודיעין, יש הבדלים בסדר גודל של 10-15% בין הסופר-מרקטים השונים, ולפעמים אפילו יותר.

טלפון סלולרי – ההוצאות על טלפונים סלולריים ותקשורת בכלל עלו באופן חד בעשור האחרון. אנחנו מוציאים על טלפונים קוויים, סלולריים, אינטרנט וטלוויזיה מאות שקלים בחודש. הפחתה בשימוש בטלפונים סלולריים יכולה לחסוך הרבה כסף. הורים רבים טוענים כי הם נותנים את הטלפון כאמצעי ביטחון לילדים, אבל בינינו, כמה באמת יוצא על "שיחות ביטחון" וכמה על הודעות SMS?

תזכורות ביומן – לשים תזכורות ביומן ולהיות עם אצבע על הדופק לגבי תשלומים שונים שמתחדשים באופן אוטומטי, כמו ביטוחים של רכב או דירה, מנוי לעיתון, מנוי לכבלים או ללוויין. לעשות סקר שוק, אפילו כל שנתיים, וכשמנוי מסתיים, לבדוק אם כדאי לעשות שינוי.

משכנתא – גם בהוצאות הקבועות ניתן לנסות להתייעל ולחסוך. לבדוק כדאיות של מיחזור משכנתא, או אם ההחזר על המשכנתא הוא גבוה מדי, אפשר לנסות לפרוס את ההלוואה על יותר שנים. אמנם סך ההחזר יהיה גבוה יותר, אך כך נימנע מהריבית על האוברדרפט.

סעיף בלת"מ – ראשי תיבות של "בלתי מתוכנן מראש". פתאום האוטו מתקלקל, צריך לעשות טיפולי שיניים או לתקן את המזגן. אז במקום לקחת הלוואה ולשלם בשורה התחתונה יותר, כדאי לשים בצד 5-10% מההכנסה כל חודש ולחסוך כסף שיהיה שם כשנזדקק לו.

"בואו ננסה להיות יותר מתוכננים", אומרת רותי שרון, "מקסימום, יישאר לנו קצת כסף בצד".

צילום: גידי אבינערי

קישור לכתבה במודיעין ניוז


Go Back  Print  Send Page


 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio