"אמא, משעמם לי"… "אבא, תביא לי כסף לטילון"… "למה כולם טסים לחו"ל ואנחנו לא?"…


 

אם אתם הורים לילדים קטנים, המשפטים הללו בוודאי מוכרים לכם, בעיקר בימי החופש הגדול. חודשיים שלמים של חופש מבית הספר, חודשיים שלמים בהם האקסל עובד אצל ההורים שעות נוספות – שיבוצים של ילדים לקייטנות, מתי הם אצל הסבא והסבתא, דודות וכל מי שרק יכול לתת יד. חודשיים בהם ההוצאות נוסקות לשמים ועולות בעשרות אחוזים.

בחודשיים האלו אני מוצאת את עצמי בשיא ההתמודדות עם שני הכובעים שלי – מצד אחד אמא לשלושה ילדים בגיל בי"ס יסודי, ומהצד השני, יועצת לכלכלת המשפחה. במהלך השנים גיבשתי מספר רעיונות וטיפים איך לעבור את התקופה הזו בשלום, גם מבחינה כלכלית. לפניכם 5 טיפים שכאלו שיעזרו לכם להתמודד עם ההוצאות בחופש הגדול, ולסיים אותו בפלוס.

1. "חופש גדול, איזו הפתעה"

האתגר: כל שנה מחדש אנחנו מקטרים על ההוצאות הגבוהות במהלך החופש הגדול. בכל שנה אנו מוציאים אלפי, ואפילו עשרות אלפי שקלים מתוכננים יותר ופחות. אנחנו לוקחים הלוואות זמינות ומוצאים את עצמנו משלמים על הטיול לחו"ל עוד שנה וחצי אחר כך.

אז מה עושים? מיפוי של כל ההוצאות בחודשי הקיץ – קייטנות, חופשות בארץ ובחו"ל, מנוי לבריכה, אטרקציות, ועוד. אלו הן הוצאות שנתיות שהמימון שלהן אמור להגיע מההוצאות השוטפות ו/או מהחסכונות. נניח שהחישוב שלנו מראה שמדובר ב-24,000 ₪. אם נחלק ל-12 חודשים נקבל שההקצאה החודשית לטובת הקיץ תהיה 2,000 ₪ לחודש. נשאל את עצמנו האם אנחנו יכולים לספוג הוצאה כזו חודש בחודשו? האם אנחנו מעדיפים לשמור כל חודש 2,000 ₪ לטובת הקיץ ולוותר אולי על הוצאות אחרות במהלך חודשי השנה? אם התשובה היא כן, ההמלצה תהיה לשים את הכסף הזה בצד, כ"חיסכון לקיץ". אם התשובה היא לא, נבדוק האם יש לנו אפשרות למימון מחסכונות, למשל קרן השתלמות שהשתחררה. נחשוב על סדרי עדיפויות, ואולי השנה נוותר על טיסה לחו"ל ונצא לנופש בארץ. הרעיון הוא להיערך מראש במהלך כל השנה להוצאה חד פעמית גדולה. האלטרנטיבה של אוברדרפט והלוואות היא יקרה יותר בסופו של דבר ותעלה לנו הרבה יותר מ-24,000 ₪ בגלל הריביות שנשלם. גם עפ"י עקרונות הכלכלה ההתנהגותית – חיסכון לקראת מטרה הוא יעיל יותר, מאשר יצירת גיבנת קדימה בצורת תשלומי הלוואות על בילויים שכבר מזמן שכחנו מהם.

2. משתפים את הילדים ומכינים לוח פעילויות

האתגר: אנחנו נגררים אחרי גחמות הילדים ומוציאים כסף רב יותר ממה שתכננו. הילדים יודעים "לנגן" על ה"כפתורים הרגישים" שלנו. ואנחנו? שולפים את הארנקים…

אז מה עושים? משתפים את הילדים בתוכניות של הקיץ, ונותנים להם לקחת חלק בגיבוש התוכניות ע"י יצירת לוח פעילויות משפחתי. לוקחים שני בריסטולים ומכינים לוח חודשי עבור יולי ועבור אוגוסט. נותנים לילדים לקשט ולעטר כמיטב היכולת והחשק. נשאל את הילדים מה הם היו רוצים לעשות בחופש וכותבים על דבקיות (post it) ונכין ערימה של רעיונות. בהזדמנות הזו נברר גם מהן העלויות ונשתף את הילדים באילוצי התקציב – "אם נוציא 280 ש"ח על תערוכת הלגו נצטרך אולי לוותר על הסופרלנד". אפשר גם לקבוע "כללי משחק" – פעילות יקרה רק פעם בשבועיים. אוכל בחוץ (פיצה, המבורגר וכו') פעם או פעמיים בשבוע בלבד. נבדוק לגבי פעילויות שאנחנו נרצה – קמפינג, אתרים ואטרקציות, ים, בריכה, חופשה שנתית – ונתחיל במלאכת השיבוצים. את הלוחות תולים על המקרר או במקום אחר שנגיש לכולם.
שיתוף הילדים בתכנון ובשיקולים יוצר אצלם תחושה שהם חלק מהסיפור. עצם הציפייה לפעילות הוא חלק מהחווייה.

הערה: לא חייבים לשבץ את כול הפעילויות כבר בהתחלה. בהנחה שילדים רבים נמצאים בקייטנות במהלך יולי, אפשר לחכות עם שיבוץ חלק מהפעילויות לסוף יולי לקראת אוגוסט.

3. "חשבנו שזה יעלה לנו קצת, בסוף יצא הרבה יותר ממה שתכננו…"

האתגר: אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים הרבה יותר על פעילות ממה שתכננו. אם לדוגמא הלכנו עם הילדים לסרט בקולנוע, וחשבנו שנשלם רק על הכרטיסים, נניח 160 ₪, אחרי כמעט שעתיים יש סיכוי שהפשושים שלנו יהיו רעבים וירצו לאכול במתחם האוכל… ואופס, הלכו להם עוד 150 ₪ במקרה הטוב… והנה הוצאנו כפול…

אז מה עושים? לוקחים בחשבון שלכל פעילות יש שלושה מרכיבי עלות שצריך לקחת בחשבון:

1. הפעילות עצמה – כרטיס לבריכה, דמי כניסה לים וכו',
2. תחבורה – דלק, חנייה, תחבורה ציבורית.
3. אוכל – מומלץ שברירת המחדל היא שמביאים אוכל מהבית, אחרת נמצא את עצמנו רעבים עם כושר שיפוט לקוי מול ילדים עם בטן מקרקרת ומאות שקלים חסרים…

4. דמי כיס לקיץ

האתגר: "אמא, תביאי לי כסף לארטיק" … "אבא, אני צריך כסף לקולנוע"… "אין לי כסף"… "אבל כל הילדים קבעו בקניון, למה תמיד אני לא?"

אז מה עושים? דמי כיס לקיץ. מתאים לילדים בבי"ס יסודי מכיתה ג'. אפשר לנסות עם הקטנים יותר באופן מתון. נותנים לילדים סכום כסף שמיועד לפעילויות החופש הגדול – אטרקציות, פיצ'יפקס, ארטיקים וכד'. והילדים מחליטים על על מה הם יוציאו את הכסף. כמו שאנחנו מגלים לעיתים קרובות – כאשר אנחנו מעבירים את האחריות לילדים, הם נעשים שקולים יותר, ובודקים היטב מה יותר כדאי להם.

5. מספר רעיונות לפעילויות חינמיות או מוזלות

מרכזי מבקרים – ע"י חיפוש פשוט ב-Google תגלו רשימה ארוכה של מרכזי מבקרים. לרבים מהם הכניסה בחינם וחלקם בתשלום סמלי. חברות מסחריות גדולות כמו תנובה ושטראוס, חברת החשמל, דואר ישראל, מפעל המלט נשר,נייר חדרה, נמל אשדוד, ואפילו של גופים פיננסיים כמו בנק ישראל או מוזיאון הרצלילינבלום של בנק דיסקונט. בחלק מהמקומות יש הגבלת גיל מינימלי. והכי חשוב: להירשם מראש כי יש להם ביקוש רב.

פעילויות חינמיות של הרשויות המקומיות – אצלנו במודיעין יש הקרנות סרטים בחינם בפארק ענבה כל שלישי בערב לילדים ומבוגרים, פעילות יזומה כל שבוע לילדים באחד הפארקים, ועוד. בידקו גם ברשויות המקומיות הסמוכות אליכם באתרי האינטרנט ותגלו שפע של פעילויות חינמיות.

קייטנה תוצרת בית וקייטנת הורים – באינטרנט, ובמיוחד בפייסבוק, מתפרסמות הצעות ורעיונות מקסימים לפעילויות שניתן לעשות בבית עם הילדים. הנה אתר מקסים אחד לדוגמא: לינק. אפשר גם להתארגן כמה הורים. כל הורה לוקח חופש יום אחד ומארח בביתו את שאר הילדים. הנה הסבר איך זה בדיוק עובד.

איפה יש הנחות? חברות כרטיסי האשראי נותנות הנחות או הטבה של 1+1 לאטרקציות רבות, יש מועדוני לקוחות שנותנים הנחות נוספות (כמו חבר של צה"ל או חברות היי-טק), ואתרי הקופונים.

לסיכום, אם תאמצו כמה עקרונות, תגלו שההתמודדות הכלכלית בחופש הגדול הזה תהיה לכם קלה יותר. תכנון מראש בעזרת לוח פעילויות ותכנון תקציב, שיתוף הילדים בתוכניות, מתן אחריות כלכלית גם לילדים ע"י מתן דמי כיס לקיץ והכנת מאגר רעיונות של פעילויות.

מאחלת לכולנו קיץ פורה ונעים,

רותי.

קישור לפוסט