רותי שרון - לחסוך במזון? השתגעתם??
מרוויחים לא רע,
אבל לא גומרים את החודש? 
רוצים להחזיר את השליטה
על הכסף לידיים שלכם?
מחפשים הרצאת העשרה לעובדים? מתעניינים בסדנא לניהול תקציב משפחתי?
טיפים להגברת השליטה בכסף שלכם, תוכנות לניהול הכסף האישי, כלים לשימוש
עצמי ועוד...

לפרטים נוספים
 

דף הבית >> מאמרים >> צרכנות >> לחסוך במזון? השתגעתם??
לחסוך במזון? השתגעתם??
נוצר: אוקטובר 2009
עדכון: ינואר 2012


למה תמיד הסעיף הראשון שכולם חושבים להתייעל בו הוא "סעיף המזון והמכולת"? למה האינטרנט מלא בטיפים ועצות לקנייה נבונה בסופר? למה כול תוכניות האירוח בטלויזיה תמיד מראיינות איזה מומחה שמייעץ לנו איך לחסוך בסעיף הזה? מה יש בו בסעיף הזה שמעורר את כולנו?

בואו תראו קודם שני סרטוני וידאו בנושא, ותחזרו אליי:


סרטון 1: שווה בדיקה: חיסכון בהוצאות הסופר.
מנחם הורוביץ טייל בין מדפי הסופר ולמד שיטות שיעזרו לכם לקנות רק מה שתכננתם מראש ומה שאתם באמת צריכים.


 
 
סרטון 2: עכשיו הצטרפו למומחה הקמעונאות פאקו אנדרהיל לסיור בסופרמרקט, שבו הוא יגלה לנו שבמתחם הקניות המודרני הכל מתוכנן ואין מקום למקריות.

חזרתם? יופי. החלטתי לעשות לנו קצת סדר בעניינים. אחרי שנפגשתי עם עשרות משפחות ויש לי נתונים מהשטח מה קורה אצל משפחה ישראלית ממוצעת, אני רוצה לשתף גם אתכם בחלק מהממצאים. והכי חשוב: לצייד אתכם בטיפים המיוחדים שלי לרכישה נבונה בסופר.

עפ"י סקר ההוצאות האחרון שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010, ההוצאה הממוצעת על מזון כולל ירקות ופירות היא 2,205 ₪, שהיא כ-16% מ"הסל". סל התצרוכת החודשי הממוצע הוא 13,496 ₪. הערה 1.
 
תמיד כשאני מספרת את זה לאנשים הם מתפלאים: "מה כל כך קצת?", "איך אפשר להסתדר?", "טוב, נו, כמה נפשות יש במשפחה ממוצעת? אנחנו יותר נפשות..." ושאלת השאלות: "נו, אז מה? לא נאכל?"

אז הלכתי לבדוק מה באמת קורה אצל המשפחות שעברו אצלי ייעוץ בשנים האחרונות. דרך אגב, לא כולם פנו לייעוץ בגלל מינוס בבנק. חלק נכבד פנה על מנת להתייעץ כיצד לתכנן קדימה טוב יותר. מדובר בעשרות משפחות, כך שמובהקות סטטיסטית כבר יש לי.
הערה 2.

אז הנה הממצאים: ההוצאה הממוצעת על מזון ומכולת היא 2,836 ₪ לחודש.
ממה נובע ההבדל לעומת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? אני חושבת שאת עיקרו ניתן להסביר בכך שההכנסה של המשפחה הממוצעת הפונה לייעוץ היא גבוהה יותר, ואכן היא 19,227 ₪. כמעט פי שניים מההכנסה של משפחה ממוצעת בישראל.

עוד כמה נתונים מעניינים על סמך מידגם הלקוחות שלי:
  • ההוצאה על מזון מהווה כ-16% מסך ההכנסה של המשפחה.
  • ההוצאה על מזון לנפש היא 772 ₪ לחודש (במשפחה הממוצעת יש 3.9 נפשות)
  • ההוצאה הגבוהה ביותר היתה 7,352 ₪ עבור משפחה בת 6 נפשות.
  • ההוצאה הנמוכה ביותר היתה 630 ₪ עבור משפחה בת נפש אחת.
ומה המצב אצלכם? כמה אתם מוציאים על מזון ומכולת? איך אתם לעומת הממוצע? אם אתם רוכשים בעיקר באמצעות כרטיסי אשראי מאוד קל לבדוק זאת. איספו את התדפיסים של שלושת החודשים האחרונים וסכמו כמה קניתם בכל חודש. שימו לב: גם אם חילקתם את הקנייה לתשלומים, קחו בחשבון את הסכום הכולל.

 קצת היסטוריה ונתוני רקע:
  • הסופרמרקט העברי הראשון נפתח בשנת 1958 ברחוב בן-יהודה בתל-אביב. קראו לו "שופרסל" ומקור השם הוא "שופרא דשופרא". הסיפור מאחורי הקלעים הוא די מעניין ותוכלו לקרוא על כך כאן.
  • צריכת המזון בישראל עלתה ב-15% מ-2007 ל-2008: מ-25.4 מיליארד שקל ל-29.2 מיליארד שקל. זהו בהחלט יותר מקצב גידול האוכלוסיה. מדהים, לא?
  • הוותק הממוצע של הצרכן הישראלי בחנות שהוא קונה בה את עיקר מוצרי המזון מגיע לכ- 7.4 שנים.
  • כ- 40% מהצרכנים קונים באותו המקום מעל 5 שנים. אנחנו די נאמנים, הא?
אז מה קורה שם בסופרמרקט?

כ- 75% מהחלטות הקניה שלנו מתקבלות בסופרמרקט עצמו. נכון, רובנו מכינים רשימות, אבל הן מהוות בשבילנו המלצה בלבד.

בדרך כלל הצרכנים יקנו כ- 30-40% יותר מרשימת הקניות הבסיסית שלהם.
קנייה בסופרמרקט הפכה מזמן לחוויה רב-חושית ולעיתים קרובות מהווה בילוי בפני עצמו.

מרבית הסופרמרקטים מתוכננים כך שיפעילו עלינו מניפולציה פסיכולוגית:
האווירה, מוזיקת הרקע, הצבעים, סידור המדפים, ניחוחות המאפים או הנקניקים.

סידור המוצרים בסופרמרקט הוא לחלוטין לא מקרי ומבוסס על אינספור מחקרי שוק ותצפיות צרכנים.
במרבית הסופרמרקטים מחלקת מוצרי החלב ומחלקת הלחם נמצאים בקצוות מנוגדים, ולמעשה אנחנו מוכרחים לחצות את כל הסופרמרקט על מנת לקנות מוצרי יסוד אלו.

העגלות גדולות בכוונה, לתת לנו תחושה של ריקנות אם נקנה מוצרים בודדים.
באופן טבעי נרגיש צורך למלא עגלה. ובעונת החגים – שתיים לפחות...

מלכודת הקופה
. וכאשר סיימנו כבר את הקניות ואנחנו עומדים בתור בקופה, "הקרב" לא נגמר. אנחנו כלואים בין הגברת שמסדרת את המוצרים על המסוע, לאדון שעומד מאחורינו. ואז לא נותר לנו אלא להציץ במגוון מוצרי הפיתוי הערוכים לתפארת על המדפים ליד הקופה. וגם אם עמדנו בפיתוי בגבורה, הרי שכאשר מגיעה השאלה הנצחית "תרצה לשמוע על המבצעים שלנו?", לא נאמר חלילה לא, שמא נפספס את מבצע המאה...

אז באמת למה בכלל להתייעל בסעיף המזון ומכולת?

הוצאה גבוהה. בדרך כלל ההוצאה בסופר מתחרה בהוצאה על המשכנתא או שכר הדירה. מדובר בהוצאה של אלפי שקלים בחודש, ומרביתנו התרגלנו לסדר גודל כזה של הוצאה וזה נראה לנו טבעי ואנחנו פשוט מפעילים את "הטיייס האוטומטי" שלנו. משפחה שמוציאה 2,800 ₪ בחודש על מזון, מוציאה 33,600 ₪ שנתית. אין ספק שזוהי הוצאה מכובדת ביותר. לו היינו צריכים לחתום חוזה רכישה עם איזשהו ספק על כזו הוצאה, אני חושבת שהיינו מקדישים קצת זמן ומחשבה על מנת להשוות מחירים, לבדוק תנאים, ואולי להתייעל.

הוצאה שהיא לגמרי בשליטתנו.
זהו אחד הסעיפים המרכזיים שגובה ההוצאה בו נמצא בשליטה מוחלטת שלנו. בעגה המקצועית אנחנו קוראים לזה סעיף הוצאות גמיש או משתנה. לא חתמנו עם אף אחד חוזה שאנחנו חייבים לקנות בסכום מסויים בחודש. אנחנו גם לא מחוייבים לסופרמרקט מסויים. אם נרצה לעשות שינוי לא נצטרך לחתום על עשרות עמודים בבנק (כמו במקרה של מיחזור משכנתא למשל).

סיפרה לי חברה שאחרי שהבנק התקשר לדרוש בשלום האוברדראפט שלה, היא החליטה שבאמת היא הגזימה עם הקניות שלה ועשתה פסק זמן של שלושה שבועות. במשך שלושה שבועות היא לא קנתה בסופר אלא רק לחם וחלב. במשך שלושה שבועות היא התקיימה ממה שנאגר אצלה בבית. ואתם יודעים מה? היא נדהמה לראות כמה באמת יש לה בבית ועד כמה זה מספיק לה. ועוד משהו: היא לא ממש רזתה...


התמודדות שבועית (ולפעמים יותר...). מרבית המשפחות עושות קניות בסופר לפחות פעם בשבוע, ונתקלתי בהרבה משפחות שעושות קניות כמה פעמים בשבוע. מה שנקרא "השלמות". ובכל פעם שאנחנו יוצאים למסע הקניות אנחנו צריכים להתמודד מחדש עם שלל הפיתויים והמניפולציות הפסיכולוגיות.

השרדות או מותרות?
הסטטיסטיקה אומרת שבערך 50% ממה שאנחנו קונים הוא מותרות ולא נדרש להשרדות הפיזית שלנו. אז בואו נהיה כנים עם עצמנו ולא נספר לעצמנו כל מיני סיפורים שאנחנו עוד מעט גוועים ברעב. יש עדיין מרחק גדול בין 50% שבאמת נדרשים להישרדות הפיזית שלנו וכל יתר המוצרים שאנחנו קונים.

חוויה או משימה?

יצא לי לדבר עם תושבת שדרות כאשר ביקרתי שם עוד בזמן ירי הקסאמים לפני מבצע עופרת יצוקה. היא סיפרה לי איך הם עורכים קניות בסופר: נכנסים עם הרשימה, עוברים בזריזות בין המדפים, קונים מה שצריך, מגיעים במהירות לקופה ומתפנים בזריזות מן המקום. הרי כל רגע יכולה להישמע אזעקת "צבע אדום". זהו תיאור של פעולה משימתית ביותר.

אז בסדר, אני לא חושבת שאנחנו צריכים לצאת לקרב בסופרמרקט. אבל בואו נשאל את עצמנו בכנות אם לא הפכנו את הקניות בסופר לחוויה ותחליף בילוי. כמובן שזוהי המטרה של הסופרמרקטים, אבל מה המטרה שלנו? אולי נשאיר את החוויות והבילויים שלנו למקומות הבילוי "האמיתיים"? לפעמים אני שומעת הערות מאנשים על כך ש"לא נעים לי להיכנס לסופר הזה, הוא לא אסתטי..." "הסופר הזה" הוא בדרך כלל סופר בו המחירים זולים יותר, אבל הוא אולי פחות חווייתי מבחינת הקנייה בו. אז בסדר, אני מודה שאני גם מאוד אוהבת אסטתיקה, השאלה היא מה המחיר?

אם אתם באוברדרפט, המבצעים כבר פחות אטרקטיביים. תמיד שואלים אותי אם לא כדאי לקנות במבצעים. זוהי כמובן שאלה מכשילה. הרי ברור ששניים במחיר אחד זה כדאי. אבל אז אנחנו ממלאים את המדף שלנו בזוגות-זוגות של מוצרי ניקיון שיספיקו לנו עד הפסח הבא. אז שימו לב למה שאני הולכת להגיד לכם עכשיו: אם אתם נמצאים באוברדראפט בבנק כנראה שלא משתלם לכם לקנות במבצעים. הרי על האוברדראפט אתם משלמים ריבית חובה. ריבית החובה הזו אמורה בעצם להתחלק בין כל המוצרים שאתם רוכשים באותה תקופה. כלומר, לכל מוצר אתם צריכים להצמיד איזושהי גיבנת שהיא חלק מריבית החובה, ואז לפתע מחירו של המוצר כבר לא כל כך אטרקטיבי. אם למשל תוכלו לקנות 2 תכשירים לניקוי אסלות בהנחה של 5 ₪, יש סבירות שריבית החובה שלכם מקזזת את ההנחה הזו (וחוץ מזה, מה קרה? פתחתם שירותים ציבוריים?...)
 

הטיפים של רותי לקנייה יעילה בסופר
להורדת קובץ הטיפים הקליקו כאן

 
כולנו כבר מכירים את הטיפים של להכין רשימה מראש, לא ללכת רעבים לסופר ועדיף גם לא עם ילדים... אני רוצה לצייד אתכם בכמה טיפים מיוחדים שגיבשתי במשך השנים לאחר שבחנתי היטב את הנושא.

תקציב חודשי ושבועי
החליטו מהו התקציב החודשי שלכם לקניות בסופר. החלטתם? עכשיו תחלקו ל- 4.2 וכך תקבלו את התקציב השבועי. הולכים לקניות בסופר עם יעד מוגדר. אם צריך, משאירים את כרטיס האשראי בבית ולוקחים רק מזומן.

שקית המותרות
אפשר לשים שקית בעגלה שבה נשים מוצרים שבעיננו הם מותרות – אם יישאר כסף בתקציב השבועי, ניקח. כשמגיעים לקופה, מעבירים קודם את כל הדברים ששמנו בעגלה (עפ"י הרשימה...). אם נשאר כסף, אפשר גם לקנות את הדברים שבשקית המותרות.

מוצרי יומיום
בדקו באלו מוצרים אתם משתמשים ברמה יומיומית ומה עלותם. לדוגמא: אם אתם קונים מעדני חלב ל-3 ילדים, וכל מעדן עולה 4.5 ₪, הרי שבחודש קניתם ב-405 ₪. פתרון אפשרי: מעדני חלב רק בסופשבוע, או מעדני חלב זולים יותר במשך השבוע, והמפנקים בסוף השבוע. עוד דוגמא: שקיות חלב לעומת קרטון חלב.

קבלו החלטה על מחירי מקסימום לירקות ופירות
מחירי ירקות ופירות, במיוחד שלא בעונה, יכולים להאמיר ולהיות יקרים ביותר. החליטו מהו מחיר המקסימום שלכם לק"ג. למשל: 5 ₪ לק"ג. אם העגבניות יקרות יותר, פשוט לא קונים. לא פגשתי מישהו שמת בגלל שלא אכל עגבניות שבוע. זו גם הזדמנות לגוון עם ירקות אחרים.

לא קונים בתשלומים
אין שום הגיון לקנות בתשלומים בסופר. בדרך כלל סך הקניות החודשיות שלנו דומה מדי חודש, וכנראה שלא נרוויח בלוטו בחודש הבא כדי להצדיק דחיית התשלום.

אם אתם באוברדרפט, אין שום משמעות למבצעים
אוברדרפט משמעותו שאתם משלמים ריבית על כל מוצר שאתם קונים. הפכתם את הבנק לשותף אסטרטגי ברכישות שלכם. קשה מאוד לחשב איזו "גיבנת" להצמיד לכל רכישה, אבל סביר להניח שהמבצע כבר אינו כל כך כלכלי.

בן הזוג החסכן עושה את מרבית הקניות
אם קשה לכם לעמוד בפיתוי, ואתם מתייחסים לקניה בסופר כאל חוויה, שילחו את בן הזוג החסכן לעשות את מרבית הקניות. בסופו של דבר הקניות בסופר נעשות בשביל שיהיה לנו מה לאכול. החליטו שאתם מעדיפים צורה אחרת של בילוי...


אתרים להשוואות מחירים בסופר
http://www.hasuper.co.il
אתר הסופר משווה את סל הקניות בין הרשתות השונות ושולח את ההזמנה לרשת אותה בחרת.
http://pricesal.co.il
פרייסל, מנוע השוואת מחירים שמאפשר להשוות מחירים עדכניים וסלי קניות של מוצרי מזון, מוצרי תינוקות ומוצרי קוסמטיקה ברשתות המזון והפארם בכל רחבי הארץ. האתר מפעיל מערך ארצי של סוקרים אשר מבקר באופן סדיר אחת לשבוע
בלמעלה מ-50 חנויות של רשתות המזון והפארם .

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב


 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרותי שרון   info@ruthsharon.co.il   |   054-4323526   |  עמק האלה 18 מודיעין                                                                                      Design: Edna Ricklin's Studio